ברם, במקרה המסוים מושא תביעה זו, עסקינן באחריות ביחס לקבלת החלטות בעניין הפסקת טעינה, כמו גם החלטה בעניין עיתוי שחרור האוניה מריתוקה נוכח תנאי מזג האוויר, עניינים המצויים בליבת הידע והאחריות של אחראי הטעינה, להבדיל מצוות האוניה.
לצוות האוניה אין סמכות להורות על הפסקת הטעינה של דלקים; על ניתוק צינור הזרמת הדלק; או על ניתוק האוניה מריתוק והפלגתה מהמקום; והסמכויות בנדון נתונות בידי אחראי הטעינה, כפי שגם עולה ממסקנות תחקיר רספ"ן ומנהלי רספ"ן משנת 2017, ובאופן העולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 55 לתקנות הנמלים.
המחשה לכך ניתן למצוא בתחקיר האירוע שערך צוות האוניה, בו צוין כי כאשר השתחרר הכבל מכננת מס' 1 כדי 10 מטרים, אסר אחראי הטעינה (רב"ח גדרון) על נגיעה בשאר הכבלים והורה להמתין עד לשיפור צפוי במזג האוויר, בתוך שעה עד שעתיים. בכך יש לבטא הן את הסמכות הבלעדית שיש לאחראי הטעינה בהקשר זה, והן את היתרון המובנה שיש לו נוכח ההיכרות שיש לו עם תנאי המקום ותנאי מזג האוויר, כאשר הצוות הזר של האוניה סומך במקרה דנן על דבריו בדבר שיפור צפוי במזג האוויר.
- נוכח האמור, לא מצאתי לייחס אחריות כלשהי לאנשי הצוות בכל הנוגע לתהליך קבלות ההחלטות שהוביל להמשך ריתוק האוניה, חרף תנאי מזג האוויר; לעיתוי ניתוקה והפסקת עגינתה; ולנזקים שנגרמו בשל כך.
גם בהקשר זה יש לומר, כי אף בהנחה שניתן היה לייחס לאנשי הצוות אחריות כלשהי בנדון, הרי שהיא בטלה בשישים אל מול אשמו של הגורם שהיה אחראי על תהליך הטעינה, כאשר אחריותו של גורם אחרון זה היוותה את "הסיבה המכרעת" לאירוע הנזק, באופן המנתק קשר סיבתי בין אחריות אותה ניתן לייחס לאנשי הצוות לבין הנזק שאירע.
טענת הטעיה מצד צוות האוניה
- לטענת התובעות, אנשי הצוות הטעו את אחראי הטעינה, עת הציגו מצג לפיו הכננות אמורות להחזיק בעומס המופעל ברוחות עד 35 קשר, בעוד שבפועל התברר אחרת.
הטענה נסמכת על האמור בסעיף 48 לצ'ק ליסט, ועל מסמכי האוניה לפיהם הכננות היו אמורות לעמוד בכוחות של עד 30 טון, כאשר בכל מקרה עוצמת הכוח שהופעלה במקרה הנדון לא עלתה על כך.
- גם בטענה זו לא מצאתי ממש.
- כבר עמדנו לעיל על כך שנתוני מהירות הרוח שבסעיף 48 לצ'ק ליסט, אינם מהווים בהכרח אינדיקציה לגבי העומס המרבי בו הכננות יכולות לעמוד, כאשר בכל מקרה נתונים אלה הוכתבו, הלכה למעשה, על פי נוהל של חח"י עצמה.
מכל מקום, וכפי שהוברר לעיל, הנתון בדבר מהירות הרוח הוא אחד מיני רבים בכל הנוגע להערכת עמידות הכננות בעומסים שונים, כאשר אלה כוללים את כיוון הרוח, הזווית בה היא פוגשת את האוניה על צורתה המיוחדת, ומשך החשיפה, כאשר במסגרת אחריותו של אחראי הטעינה, עליו לבחון את מכלול הנתונים הנ"ל, לצד שינויים דינמיים במצב.