...
ובהתייחס לסעיפי "התביעה שכנגד":
"37. לעניין הטענה ש'... הנתבעת שכנגד לא עמדה כלל בלוחות הזמנים...' אני סבור שהאחריות לכך נופלת לא רק על הנתבעת שכנגד אלא גם על התובעת שכנגד (יזמי הפרויקט) בשל השינויים והתוספות שהוזרמו לנתבעת שכנגד במהלך הביצוע ושתרמו לאיחור על כן לא מגיע על כך כל תשלום. אני לא סבור שהתובעת שכנגד שילמה לנבעת שכנגד, כנטען, סכום ...'גבוה בהרבה מזה שהייתה אמורה לקבל..'.
- המשמעות הכספית של עלות תיקוני הליקויים בעבודות הנתבעת שכנגד הובאה בחשבון חוות דעתו של המהנדס אטיאס בחישוב הסכום שמגיע לנתבעת שכנגד."
הנה כי כן, מירב האשם לאי השלמת "הפרויקט", הוא על "התובעת שכנגד" – "נאות בוקר".
לא הוכחה בפני פגיעה במוניטין.
אם הייתה פגיעה כזו, "נאות בוקר", היא זו שגרמה בעצמה לכך.
אובדן המענק ו/או חלקו, הינו בעיקרו תוצאת אופן ניהול "הפרויקט" על ידי "נאות בוקר".
אם לא סיימה עדיין "נאות בוקר" את "הפרויקט", אין לה אלא להלין על עצמה.
התובעת "יונתן ל.א. בע"מ", הפסיקה את עבודה ב"פרויקט" כבר בשנת 2011.
לא הייתה כל מניעה להמשיך את העבודות ב"פרויקט".
התביעה האישית נגד אורן אפשטיין
לא מצאתי גם כל עילת תביעה אישית נגד אורן אפשטיין.
פעולותיו היו במסגרת עבודתו בתובעת "יונתן ל.א. בע"מ"; בדיוק כשם שרוני פלד, דני עובדיה וארז ירדני פעלו במסגרת עבודתם ב"נאות בוקר".
--- סוף עמוד 47 ---
התובעת הפסיקה את עבודתה ב"פרויקט", משום ש"נאות בוקר" לא שילמה לה את התמורה עבור העבודות אותן היא ביצעה; ואפילו לא שילמה את התשלום אשר אושר בבדיקות שנעשו על ידי המהנדס יצחק פינטו ולאחר מכן על ידי המהנדס אבי אטיאס.
הוסף לכך, שהנתבעת שכנגד יונתן ל.א. בע"מ ומנהלה אורן אפשטיין, היו צריכים לכלכל ולנתב את עבודתם בשונה מהמתוכנן, עקב השינויים בתכנון ה"פרויקט" ואופן ניהולו על ידי התובעת שכנגד"נאות בוקר".
אני דוחה את התביעה האישית נגד אורן אפשטיין.
התביעה האישית נגד המהנדס ברוך גובר
לא מצאתי עילת תביעה אישית נגד המהנדס ברוך גובר.
פעילותו הייתה כעובד של "חברת אדן-גדיש" שאינה נתבעת כלל.
גם המהנדס ברוך גובר נקלע לאותם קשיים הקשורים באופן ניהול "הפרויקט" על ידי "נאות בוקר", עליהם הצביע המומחה המהנדס נתן גרשוני ואינם קשורים לפעילותה של "אדן -גדיש".