- הנתבע טען שאין לראות את התאגיד כ"נטול תוכן", מפני שכוונתו הייתה להזרים לו הון לו יצאה עסקת מובילטל אל הפועל (סעיף 37 לעיקרי הטיעון של הנתבע ועמ' 258 לפרוטוקול). טענה זו לא ניתן לקבל, בעיקר מפני שהיא אינה עולה בקנה אחד עם השתלשלות העניינים. ההסכם נחתם ביום 17.11.00 לאחר פגישה שלפי עדות צ'רנוי התקיימה בחודש נובמבר 2000 (לפי הנתבע, ביום 13.11.2000) שבה השתתפו, בין היתר, צ'רנוי והנתבע, ובאותה עת כבר עמד בתוקפו מזכר ההבנות שעניינו עסקת מובילטל. שם הרוכשת העתידית שצוין במזכר ההבנות הוא Zeevi Communications Ltd B.V.I, כך שאם התכוון הנתבע למלא בתוכן את החברה הרוכשת את מובילטל, ולהזרים לה את ההון הדרוש לשם כך, אין בפיו הסבר מדוע התאגיד ( Zeevi Communications B.V) הוא שהתקשר בהסכם ולא החברה שנועדה לרכוש את מובילטל. בחלק אחר כבר דחיתי את הטענה שהתחייבות הנתבע לפי ההסכם הותנתה בחתימת עסקת מובילטל, ומשום כך ומשום שאין ראיה לסתור, התאגיד היה, ונותר, חסר כל תוכן עסקי או פעילות, ויש לראות את טענות הנתבע כניסיון לחמוק מהתחייבותו בחסות האישיות הנפרדת של התאגיד.
- לא מצאתי ממש בטענת הנתבע שאף אם יש להחיל את דוקטרינת הרמת המסך, יש לעשות כן בהתאם לדין החל על פעילות התאגיד על פי דין מקום התאגדותו, וכי על התובע להוכיח את העובדות הרלוונטיות הטעונות הוכחה בהקשר זה (סעיף 38 לעיקרי הטיעון של הנתבע). טענה זו, גם אם היא נכונה לגופה, אינה רלוונטית לענייננו מפני שכפי שהסברתי, התוצאה שהגעתי אליה אינה מושתתת על הרמת מסך ההתאגדות כי אם על ההתעלמות ממנו, ולשם כך אין צורך בהוכחת תוכנו של דין זר כלשהו או מצב משפטי כזה או אחר במקום ההתאגדות.
טענת ההתיישנות
- טענת ההתיישנות שהעלה הנתבע מיוסדת על כך שהתובע השתית את תביעתו על הפרתו של הסכם בעל פה שנכרת בינו לבין הנתבע. לטענת הנתבע, התובע כשל בהוכחת העובדה שהנתבע התחייב לשלם את מלוא סכום דמי התיווך עד סוף שנת 2000, ולכן יש לקבוע שעילת תביעתו, ככל שהיא מבוססת על הסכם בעל פה, נוצרה לכל המאוחר ביום 17.11.00, ובהגישו את התביעה ביום 27.11.07 הוא איחר את המועד מפני שהתביעה כבר התיישנה. לטענה זו אין יסוד מספיק ואני דוחה אותה.
- בע"א 7680/13 פרי נ' שירותי בריאות כללית (11.2.15) נפסק כי:
"סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע, כי תקופת התיישנותה של תובענה שאינה במקרקעין הינה שבע שנים. מועד תחילתה של תקופת ההתיישנות, קבוע בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, ולפיו "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".