עמדתה של נשר
54. נשר צורפה לעתירה לפי החלטת בית המשפט, שכן נדמה היה, שמדובר ב"שחקן מרכזי" במגרש שיש לשמוע גם את עמדתו. נשר הגישה תגובה קצרה יחסית שבה ציינה כי לא הגישה את התלונה, אף שהיא סבורה כי קיים היצף משמעותי. נשר הוסיפה שקיבלה מהממונה שאלון והשיבה לשאלות הממונה, וכי הונחו לפני הממונה נתונים מספיקים כדי להטיל ערובה זמנית. נשר נמנעה מלהידרש לנזק שנגרם לה בשל היבוא בהיצף.
דיון והכרעה
55. לאחר שמיעת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. אוסיף כי במבט ראשון סברתי כי יש בעתירה ממש, אך שלאחר שקראתי ושמעתי את הטיעונים במלואם בדיון המוקדם ובדיון בעתירה וכן על יסוד ההסברים שנתן בהם הממונה בעצמו, לא ראיתי עילה להתערב בשיקול דעתו שלא לקבוע ערובה זמנית. להלן אפרט את הנימוקים שעומדים ביסוד מסקנה זו.
56. החוק מקנה לממונה את הסמכות לקבוע ערובה זמנית, אם הממונה הגיע למסקנה כי קיים "הצורך במתן ערובה למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה". קביעת הצורך במתן הערובה נעשית במסגרת החלטה מקדמית שבה מחליט הממונה בדבר "קיומם או אי קיומם, לכאורה, של יבוא בהיצף... של נזק ממשי לענף היצרני המקומי, ושל קשר סיבתי". בענייננו מסקנת הממונה הייתה כי אין לפניו תשתית מספיקה לקביעה כי מתקיים לכאורה "נזק ממשי לענף היצרני המקומי", ועל כן הוא אינו מוסמך ואינו רשאי לקבוע ערובה זמנית.
57. הנה כי-כן, עצם ההחלטה האם לקבוע ערובה זמנית מחייבת את הממונה להכריע בשלב הראשון בדבר קיומו של נזק, העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה, וזאת לצד קביעותיו כי מתקיים לכאורה יבוא בהיצף, נגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי וכי מקורו של הנזק ביבוא בהיצף. בשלב השני - מקום בו הממונה הגיע למסקנה שמתקיים נזק כזה עליו לקבוע מה שיעור הערובה, שהוא השיעור המשוער של ההיטל.
58. בטרם יורה הממונה על קביעת ערובה זמנית עליו לנהוג "משנה זהירות" ולתת את הדעת גם להשלכות שיכולות להיות לקביעה כזו. אין לקבוע ערבות זמנית כעניין שבשגרה, וזאת בשל החשש שקביעת הערובה תביא להעלאת מחירי הטובין המיובאים, בשל חששם של היבואנים כי בסופו של יום התלונה עלולה להתקבל והערבות תחולט. לערובה הזמנית יכולה להיות אפוא השפעה הדומה להיטל ההיצף אשר מוטל בסופו של ההליך (א' דורות, דיני מכס וסחר חוץ, 422 (2006), הש1/ה. 23.95 ויטה מזון איכות בע"מ נ' נקיד בע"מ [שהוגש על ידי ב"כ משיבה 4]). זהירות זו מתחייבת גם בשל ההשלכות של הטלת ההיצף על מחיר ה"מוצר", שנגזר מעלויות המלט – מבנים ודירות, וכן על מערכת יחסי החוץ של מדינת ישראל עם מדינות אחרות.