האם היה שיטרית זכאי לקבל את המידע המבוקש?
97. אלמלא ביטול הסכם המייסדים, היתה עומדת לשיטרית זכות לקבל מידע מהחברה הן כבעל מניות והן כדירקטור בחברה (ס' 184, 185(א) ו-265(א); לעניין זכאותם של דירקטורים למידע ר' ר' רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נח(1) 337 (1999), פסקאות 5-6 לפסק דינו של כבוד הש' טירקל). עם זאת, זכות העיון של דירקטור במסמכים אינה מוחלטת והחברה רשאית להגביל זכות זו אם סבר דירקטוריון החברה שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שהדבר עלול לפגוע בטובת החברה (ס' 265(ב)). הפסיקה קבעה כי יש לנקוט בגישה מצמצמת בהחלת סייג זה, וזאת על מנת לצמצם את הפגיעה ביכולתו של הדירקטור לבצע את תפקידו (ע"א 5340/10 הדירקטור מרק אבו נ' עו"ד גיא נוף (26.01.2012) פסקה 8 לפסק דינו של כ' השופט ריבלין).
98. לגישת התובעים, הם סירבו להעביר לשיטרית חלק מהמידע משום שסברו כי הוא עלול לנצלו נגד החברה. זאת לאור חששם כי שיטרית פועל באופן הפוגע בטובת החברה. כך, כעולה מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של החברה מיום 13.8.2015, בקשתו של שיטרית לקבל מסמכים הנוגעים לפיתוח התוכנה על-ידי החברה נדחתה, משום שנקבע כי הוא פועל בניגוד לטובת החברה (נספח 77 לתצהיר שיטרית).
התובעים הוסיפו וטענו כי שיטרית ניצל לרעה מידע שקיבל מהחברה אודות התקשרות החברה עם קורן, כשהוא עשה שימוש במידע זה כדי לנסות לסכל את ההתקשרות. בהקשר זה הפנו התובעים להודעת דואר אלקטרוני ששלח שיטרית אל קורן ביום 9.11.2015, בה ציין שיטרית את קיומו של הסכסוך בינו לבין יתר בעלי המניות בחברה, ואף ציין כי לשיטתו ההתקשרות של החברה מול קורן נעשתה ללא הרשאה וסמכות (נספח 1 לתצהיר קורן). כאשר נשאל שיטרית בחקירתו הנגדית אודות ההודעה הנ"ל, הוא השיב כי מטרתו היתה ליידע את קורן על "למה הוא נכנס", וכי לא התכוון לפגוע באינטרס של החברה בהקשר זה (פ' 17.9.17 עמ' 223 ש' 10 - עמ' 224 ש' 11).
אינני סבורה כי יש מקום לחוות דעה ביחס ללגיטימיות של הפנייה של שיטרית לקורן. זאת משום שאף אם שיטרית היה רשאי לפנות לקורן ולנסות להניא אותו מלהתקשר בהסכם עם החברה – אין ספק כי אילו היה מצליח בכך, הדבר היה פוגע בחברה. לכן, עמדתם של בעלי המניות האחרים כי שיטרית מנסה לפגוע בחברה היתה עמדה סבירה. לאור עמדה זו, הם היו רשאים שלא להעביר לידיו של שיטרית מידע שיאפשר לו לעשות כן ואין הדבר עולה לכדי קיפוח.