38. לעומת הוועדה המקומית, הרי שלרוכש יש כלים להגן על עצמו ולא להסתפק בחיוב האובליגטורי בהסכם.
הרוכש יכול לברר אם על הנכס אותו הוא מבקש לרכוש רובץ חוב היטל השבחה בגין תכנית משביחה, ועומדים לרשותו כלים חוזיים להבטיח את תשלומו. כך, בענייננו, נהיר מהחוזה כי הקונָה הייתה מודעת להיטלי ההשבחה הרובצים על הנכס, ואף התחייבה לשאת בתשלומו של אחד מהם. מאחר שלפי סעיף 10(א) לתוספת הרוכש לא יוכל להעביר את הזכויות בנכס על שמו, כל עוד לא יתקבל אישור הוועדה המקומית כי היטל ההשבחה שולם, יש לרוכש אינטרס להבטיח את תשלום ההיטל. מכאן, שהרוכש מצוי בעמדה טובה מזו של הרשות הן במישור הידיעה על החוב והן במישור הבטחתו של החוב.
39. אפשרות אחת העומדת בפני הרוכש, היא לקבוע בהסכם כי ישלם במקום המוכר לוועדה המקומית ישירות, ויקזז את הסכום ששולם מכספי התמורה (כפי שנעשה לעיתים בהסכמי מכר לצורך פרעון משכנתא הרובצת על הנכס או לצורך תשלומי מיסים כאלה ואחרים).
הדרך השכיחה במקומותינו היא הפקדה של חלק מכספי התמורה בנאמנות או החזקת יתרת התמורה בנאמנות (או לצורך קיזוז) אצל הקונה. ייעודה של נאמנות זו הוא משולש: תמריץ למוכר לעמוד בהתחייבויותיו על מנת לקבל את הסכום המופקד בנאמנות; שימוש בסכום זה לתשלום החובות במקום המוכר, מקום בו המוכר לא עומד בהתחייבותו על פי החוזה; והגנה על סכום הכסף שהופקד בנאמנות במקרה של חדלות פרעון של המוכר. זאת, מאחר שכספי הנאמנות "צבועים" לצורך תשלומי מיסים והיטל ההשבחה, ואינם נכללים במסת הנכסים של המוכר, לאור ההגדרה בסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל: "'נכסי פושט רגל' – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו, למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן. הגדרה זו יש לקרוא עם סעיף 3(ב) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות), הקובע כי "אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות". הדברים פשוטים ומוכרים בדיני חדלות פרעון:
"אכן, אם החברות החזיקו בכספים אלה בנאמנות, אין מקום להכפיפן לסדר הנשייה הקבוע בפקודת החברות, שכן אין מדובר למעשה ברכוש החברות העומד לחלוקה בין הנושים..."(דברי השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בע"א 4351/01 איתן ארז מפרק של חברת ח.א. מזון בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ בפסקה 9 והאסמכתאות שם (20.6.2005)).
הנהנית מהנאמנות היא הקונָה, אשר כספי הנאמנות מבטיחים את תשלום ההיטל ובכך מבטיחים את זכותה להעביר את המקרקעין על שמה. כל עוד לא שילם המוכר חובותיו, באופן שיש בו כדי להביא לעיכוב ברישום הנכס, הוא לא יקבל את מלוא התמורה שהוסכמה. בהיותה של הקונָה הנהנית, נושיו של המוכר אינם יכולים להיפרע מכספי הנאמנות את חובותיו, מאחר שאלו, כאמור, אינם חלק ממסת הנכסים שלו. ואכן, הפסיקה הכירה בכך שמוכר שטרם המציא את המסמכים לצורך העברת הזכויות בנכס מקרקעין, אינו רשאי לקבל את הכסף שהקונה העביר לנאמן, ומטעם זה לא ניתן לעקלו (ה"פ (מחוזי-ת"א) 287/08 עו"ד גד שילר נ' מדינת ישראל (30.11.2008); פבלו לרנר נכסים פטורים מעיקול - הגנה על נכסי החייב בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל 399 טכסט לה"ש 88 (2013) (להלן: לרנר)).