לאור האמור, נותר לבחון אם הטלת העיקולים באה בגדר פרסום לשון הרע, וככל שהתשובה חיובית, האם זכאית התובעת לפיצוי ובאיזה שיעור.
עיקול שהוטל בטעות
17. הלכה פסוקה ומנחה שנפסקה בבית המשפט המחוזי היא, שעצם הטלת עיקול, עונה על יסוד הפרסום הנדרש, מהווה לשון הרע, ופוגעת בשם הטוב של האדם שעל חשבונותיו מוטל העיקול, וזאת מאחר שהצגת התובעת כמי שלא פורעת חובותיה יש בה כדי לפגוע בשמה הטוב, בעיני בנקאי סביר ובעיני ספקים ולקוחות סבירים. וראו לעניין זה : ע"א (י-ם) 45661-12-10 עו"ד רזיאל גסלר נ' עירית ירושלים [פורסם בנבו] (24.03.11):
"באופן עקרוני, הטלת עיקול על חשבונות בנק יכולה להוות פרסום לשון הרע."
"לדעתי, בעצם הצגתו של המערער, כמי שמתחמק, לכאורה, מלשלם את חובותיו, יש כדי להשפילו ולפגוע בשמו הטוב, בעיניו של בנקאי סביר, ללא כל קשר לגובה העיקול."
"כן מתקיים יסוד הפרסום כהגדרתו שגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה חוקית. לחוק, משמדובר בפרסום בכתב שנשלח לשני בנקים בהם היה למערער חשבון."
כן ראו ע"א (י-ם) 33073-07-12 עיריית ירושלים נ' עמית אליהו שגב [פורסם בנבו] (06.01.13).
אשר על כן, אני קובעת כי עצם הטלת העיקולים מהווה פרסום כמשמעו בחוק.
האם חברה זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בעוולת לשון הרע?
18. בסעיף 1 לחוק הוגדר אדם: "יחיד או תאגיד".
עד לפסיקת בע"א 2015/15 פלבסקי נ. חברת מקור הפורמאיקה בע"מ [פורסם בנבו] (מיום 4.8.2016), ובעת הגשת כתב ההגנה, טרם נפסקה הלכה בבית המשפט העליון, אם תאגיד זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק מכח סעיף 7א' לחוק, זאת לנוכח הוראת סעיף 10 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפיו: "תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק".
כאמור, עם פסיקת בית המשפט העליון בעניין פלבסקי הוכרע בצורה מפורשת וחד משמעית, כי גם תאגיד זכאי לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 7א' לחוק, ומכאן שאין מניעה כזו.
כאמור לעיל, לאחר קבלת מכתב התראה לפני פתיחה בהליכים, פנתה התובעת לנתבעת שטחה את מלוא טענותיה, ואף הבהירה כי טענותיה נבדקו ע"י גורם מקצועי בנתבעת וניתנה לה התחייבות כי תזוכה ביחס לדירה, וביחס לנכסים האחרים הבהירה כי הנכס אינו באחזקתה זה מכבר. בהתאם לממצאים העובדתיים שקבעתי, הנתבעת בחרה שלא להתייחס להשגה ולבדוק את טענות התובעת, כמו גם את קיומו ותוקפו של החוב, ופנתה לאפיק המינהלי. מכאן שמקורו של החוב, טמון בטעותה של הנתבעת, אשר לא זיכתה את התובעת כפי שהתחייבה.
פועל יוצא מכך הוא שהליכי העיקול שננקטו, ננקטו ללא הצדקה, לפחות באותו שלב, טרם למיצוי בדיקת הטענות שהעלתה התובעת במסגרת הערעור וההשגה, כלשון הנתבעת עצמה.
לאור האמור, זכאית התובעת לפיצוי בגין הפגיעה בשמה הטוב עקב הטלת העיקולים, אפילו בהיותה תאגיד.