בנוסף, התובע תבע בכתב תביעתו דמי נסיעות ואולם העיד בדיון כי רכב של פועלים היה לוקח את העובדים לעבודה ומחזיר אותם. כמו כן, העיד כי עורך דינו לא שאל אותו לגבי הסעות (עמ' 9 ש' 1-5 לפרוטוקול הדיון).
מטעם התובע הגישו תצהירי עדות ראשית:
- Salih Mohamed Babiker, מבקש מקלט מסודן, שהצהיר כי עבד אצל הנתבעים מחודש מאי 2012 ועד לחודש פברואר 2013, כאשר מרבית מתקופת העבודה עבד עם התובע (להלן – בביקר).
- Ibrahim Ahmed Yahya – לפי ההחלטה מיום 31.12.17, תצהירו הוצא מהתיק משלא התייצב לחקירה.
- Abdalla Hamed Alhafiz Mohamed, מבקש מקלט מסודן שהצהיר שעבד אצל הנתבעים מחודש אפריל 2012 ועד לחודש פברואר 2013, בחפיפה עם התובע (להלן – אלחפיז).
העדים העידו בדיון כי אינם יודעים את השפה העברית ושתירגמו להם את מה שכתוב בתצהיריהם.
מטעם הנתבעת הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר עליו בדיון מר יונתן מדמוני (להלן – נתבע 2), הבעלים והמנהל בנתבעת 1. לתצהירו צורפה הודעה בדבר תנאי עבודה שנמסרה לגישתו לתובע ושלושה תלושי שכר של התובע מחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2012.
7. דיון והכרעה
אין מחלוקת כי בין התובע לנתבעת 1 היו יחסי עובד ומעביד, אולם קיימת מחלוקת קשה באשר לתקופת העבודה (שנה וחצי לעומת שלושה חודשים) והזכאות לזכויות בהתאם. כמו-כן, קיימת מחלוקת באשר לסיבה לסיום העבודה של התובע וזכאותו לפיצוי פיטורים.
כנגד נתבעת 1 ניתן צו פירוק והוחלט על עיכוב הליכים. על כן, אנו מנועים מלדון בכל הנוגע לנתבעת 1.
לכן, המחלוקת הראשונה שעלינו להכריע בה היא האם קיימת עילת תביעה כנגד הנתבע 2 שהיה דירקטור ובעל המניות של נתבעת 1. אנו נבחן האם לפי העובדות במקרה דנן יש לנקוט בתרופה קיצונית של הרמת מסך.
נקדים ונאמר כי מן הראיות שנשמעו עולה תמונה מצערת המאפיינת העסקה לא חוקית של מבקשי מקלט בישראל. מחד גיסא, התובע אינו דובר עברית, לא מכיר את הנוהג הקשור ליחסי עבודה בישראל ובוודאי לא את השיטה המשפטית בארץ. מאידך גיסא, המעסיק לא מקפיד על רישום נכון של ימי עבודה והנפקת תלושי השכר. בסיטואציה הלא מסודרת הזו אנו חייבים להכריע, מבלי שנוכל להתעלם מנטל השכנוע אשר הוטל על התובע במיוחד בנוגע לטענות כנגד הנתבע 2.
8. המסגרת הנורמטיבית - הרמת מסך
על פי פקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג-1983, חברה בעירבון מוגבל היא אישיות משפטית נפרדת ממנהליה ומבעלי המניות.
העקרונות בעניין הרמת מסך הם:
"הכלל הוא כי יש ובית המשפט מרים את המסך של תאגיד אשר מאחוריו מסתתרים בעלי המניות, ונוהג בהם ובחברה כבאדם אחד. אך בעשותו כן חייב בית המשפט לנהוג בזהירות, שלא יצא שכר ההזדהות בין חברה ובעלי המניות בהפסד העקרונות של ניהול עסקים באמצעות חברה כשנהוג במסחר של ימינו"