בשנת 2014, עולה מהדו"ח כי הנתבעת הניבה מחזור שני בסך של 2,028,750 ₪ ולכן זכאית התובעת לתגמולים בסך של 118,676 ₪ בגין אותה שנה.
בשנת 2015 עד לחודש אוקטובר, הניבה הנתבעת מחזור שנתי בסך של 1,294,424 ₪ ולכן זכאית התובעת לתגמולים בסך של 71,260 ₪.
סה"כ לתקופה הראשונה- 289,946 ₪.
התקופה השנייה- 11/2015-07/2021:
284. התובעת שכנגד טענה כי ספגה הפסדים כלכליים כבדים לרבות אובדן הכנסות ופגיעה במוניטין עקב העובדה שהנתבעת שכנגד לא מילאה את התחייבויותיה על פי ההסכם ולא הפעילה את הדוכן באופן יעיל ומקצועי כפי שזכיין אמור היה לנהל אותו.
לטענת התובעת שכנגד כל ההשקעה שלה בדוכן, והמסירות בבנייתו עבור הנתבעת שכנגד ירדו לטמיון ולכן היא זכאית לאובדן הכנסות אלו בסך של 776,250 ₪ שחושבו לפי הסכום שזכיין מקצועי היה יכול וצריך לייצר בחודש, לשיטתה, מכפלת של הסך של 225,000 ₪ בשישים ותשעה חודשים.
התובעת שכנגד העמידה נזקיה בגין פגיעה במוניטין על סך של 300,000 ₪ בגין פגיעה בכל רעיון הפיתוח העסקי והאופציות להתפתחות, פגיעה ביחסי האמון מול הקניון ופגיעה בלקוחותיה.
סך כל הנזקים על פי כתב התביעה שכנגד 1,366,196 ₪.
285. התובעת שכנגד, טענה כי פסיקת הבורר אינה מביאה לסיום המחלוקות בין הצדדים, ואף הוא עצמו מודה כי לא דן בשאלת שיעור הנזק, כנגזרת מההפרה וחלוקת ה"אשם" בין הצדדים, שכן קבע כי נכון לאותה עת, לא הוצגה בפניו תשתית עובדתית להוכחות שיעור הנזק מטעם מי מהצדדים.
286. עוד נטען כי כל שהבורר פסק, הוא שמאחר ודמי הזיכיון הראשוניים בסך 100,000 ₪ שולמו בגין דמי זיכיון לרשת, ומאחר ובעת הסכם הזכיינות לא הייתה קיימת רשת זכיינות, לא היה מקום לחייב את התובעת בסך האמור של 100,000 ₪. עוד נקבע כי על הנתבעת להשיב לתובעת סך של 60,000 ₪ בצירוף מע"מ מתוך ה- 100,000 ₪ אשר שולם לה, והסך של 40,000 ₪ נשארים בידי הנתבעת ומשקפים את תרומת הנתבעת לעסק.
287. הנתבעת שכנגד טענה בכתב הגנתה כי התובעת שכנגד אינה זכאית לדמי זיכיון על פי הכרעת הבורר וכי קיים השתק פלוגתא בעניין זה.
288. עוד נטען כי השתק פלוגתא נוסף הקיים בין הצדדים הינו לגבי מוניטין, שכן נקבע בפסק הבוררות כי הנתבעת שכנגד ביקשה לרכוש את מוניטין חברת סושימי, לא של פיקנסין. נטען כי זו הייתה מהות ההסכם ביחס למוניטין. משלא היה כל מוניטין לסושימי זכאית היתה התובעת להשבת הסכום ששולם. לכן, נטען כי יש לדחות הטענה לפגיעה במוניטין מחמת קביעות אלה בפסק הבוררות, ועל כן טענת קיזוז זאת גם יש לדחות.