55. ועוד. התאמת הסעד לנסיבות המקרה היא מלאכה עליה אמונה הערכאה הדיונית, במסגרת שיקול הדעת הרחב הניתן לה. מעבר לכך, סעד ההתמחרות המבוקש על ידי גרובר מתאים יותר למצב שבו קיים צורך בהפרדת כוחות מבלי שהוכח קיפוח (עניין אדלר, פסקה 90), ולא למצב שבו קיימים פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים (עניין לוי, פסקה 17).
56. ובשולי עניין זה אציין כי הסעד אשר נבחר על ידי בית המשפט מתון יחסית, שכן התנהלותו של גרובר הייתה עלולה גם להוביל לפירוקה של החברה. בחברה מעין זו, המהווה כאמור "מעין שותפות", קיימת חובת גילוי מוגברת בין בעלי המניות זה כלפי זה והפרת החובה עלולה להוביל בנסיבות מסוימות לפירוק החברה (ראו: ציפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך א 370 (2006); ע"א 8817/02 קליר כימיקלים שיווק (1994) בע"מ נ' עצמון [פורסם בנבו] (27.3.2008); עניין חסקי).
ג. הערכת השווי שביצעה המומחית
57. כאמור, שני הצדדים יצאו חוצץ נגד הערכת השווי שביצעה המומחית, כשבפיהם טענות רבות ומגוונות לעניין זה. נקודת המוצא לדיון היא כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור במסקנות שהתבססו על עובדות אשר נקבעו על ידי מומחה שמינה בית המשפט (רע"א 9828/17 אבני נ' ד. שליט בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (18.1.2018)). זאת בהתחשב בכלל הידוע לפיו סטייה מחוות דעתו של מומחה הממונה מטעם בית המשפט ומהווה ידו הארוכה, תיעשה במשורה, במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, [פורסם בנבו] פסקה 4 (31.12.1988); ע"א 8329/16 טרנס אטלס בע"מ נ' אליהו פרחי בדי ריפוד בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 19 (4.6.2018)). הרף להתערבותנו במקרה דנא גבוה אף יותר, מכיוון שחלק מטענות הצדדים מופנות נגד קביעות עובדתיות אשר נקבעו לאחר שנחקרה המומחית בחקירה נגדית על חוות דעתה, שאין דרכו של בית המשפט להתערב בהן (ראו למשל: רע"א 779/06 קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ נ' ממן, [פורסם בנבו] פסקה 95 (28.8.2012)).
58. בהתחשב באמות מידה אלו, עיון בטענות הצדדים, בקביעת בית המשפט המחוזי, בחוות דעת המומחית ובחקירתה הנגדית לפני בית המשפט המחוזי מעלה כי לא קמה כל עילה להתערבותנו בהערכת השווי שבוצעה, כמו גם בהערכת השווי המעודכנת. אין ענייננו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מחוות דעתו של מומחה והתערבות בממצאי עובדה ומהימנות. עיון בפסק הדין מגלה כי בית המשפט המחוזי לא הותיר אבן על אבן בהתייחסותו המנומקת לטענות הצדדים.