מיד נאמר, כי יש לתמוה נוכח טענת קיזוז זו המופיעה לראשונה בתצהירו של מר זאמן וזאת במיוחד נוכח טענתן של הנתבעות כי מלוא התמורה המגיעה לתובעות הועברה לידן ללא כל קשר לטענת קיזוז נטענת. כך מעיון במכתב התחשבנות סופית שנשלח מדורז לתובעות לצורך חתימתן על קבלת התשלום בסך 7560 ₪ עולה כי התחשיב נעשה ע"פ הכנסות של 5000 ₪ עד ליום 31.12.12 (= 1250 ₪ חלקן של התובעות) והכנסות בסך 25,240 ₪ עד ליום 31.3.13 (6,310 ₪) כאשר לא צוינה או נטענה כלל הפחתה בתשלום בשל טענות להפרת ההסכם מצד הנתבעות (ראו נספחים 18 ו – 19 למוצגי התובעות). טענה זו המופיעה, כאמור, לראשונה בתצהירו של מר זאמן, יש בה לרמז על טיבה.
62. מכל מקום, עיון בתדפיסי החשבונות שהועברו מהנתבעות לתובעות והמגובים בתצהירו של מר זאמן (מוצג 27 למוצגי התובעות) מעלה כי סך ההכנסות ממכירת תוכנת הקופה מגיעות לסך 130,477 ₪ (ראו הודאת הנתבעות סע' 30 לסיכומיהם וכן סע' 95 לתצהיר עדות מר זאמן). וכאן יש לחלק בין ההכנסות שמקורן משיווק ללקוחות ע"פ הסכם שיתוף הפעולה – היינו קמעונאיים בתחום הדלק והאנרגיה לבין שיווק לקמעונאיים אחרים, אשר מצאנו לעיל, כי השיווק להם נעשה ע"י הנתבעות בניגוד להסכם שיתוף הפעולה.
כאמור, לטענת התובעות מתוך הסך הנזכר ההכנסות שבאו משיווק לקמעונאי דלק ואנרגיה הגיעו לסך של כ 27,150 ₪ לפיכך נגזרת חלקן בגין מכירות אלו היא 6,786 ₪ ואולם יתרת ההכנסות בסך העולה מעט על 100,000 ₪ היא בגין השיווק לקמעונאיים שאינם בתחום הדלק והאנרגיה, לפיכך מלוא ההכנסות שבאו לידי הנתבעות בגינן מגיעות להן. מכל מקום, גם כאן התובעות הגבילו הפיצוי בגין עילת עשיית עושר ולא במשפט לסך של 100,000 ₪ בלבד.
63. סע' 1 א לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט 1979 (להלן - חוק עשיית עושר) קובע כדלקמן:
"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה."
הובהר בפסיקה כי לצורך העמדת זכות ע"פ הסעיף הנזכר על התובע להוכיח קיומה
של התעשרות, ההתעשרות האמורה באה לזוכה מן המזכה ועל חשבונו, וכי אותה התעשרות של הזוכה על חשבון המזכה היא שלא על פי זכות שבדין (ראה : רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, (1998); ת"א (מחוזי נצ') 26485-09-11 קייקי כפר בלום ובית הלל נ' צוק מנרה בע"מ (פסקה 30, (2012)).