בענפי משפט שונים נדרשים אנו לפסיקה בהתחשב בתחזית או נתונים סטטיסטיים בכלל ולנתונים שכאלו לענין קיצור תוחלת חיים בפרט. כך בתחום הנזיקין בקביעת אובדן כושר השתכרות לעתיד מחד גיסא וצרכי הניזוק מאידך גיסא.
לא מדובר במקרה דנן, כאותם מקרים שד"ר סיטון הפנתה אליהם של הורי ההורה הטבעי, שהינם בגיל 50 או אף מעבר לגיל זה, ואין בכך משום קביעה סטטיסטית
--- סוף עמוד 105 ---
שמי מהדור השלישי, ילך לעולמו עוד טרם בגרותו של הקטין. לא בכדי לא מצאו לנכון המומחים להפנות אותנו למחקרים שעסקו ישירות בשאלה דנן.
יתר על כן, כפי שהובא לעיל, לא דומים השיקולים במקום בו לא חל נתק מוחלט בין הקטין להוריו הטבעיים למצב של נתק שכזה.
באותו מבחן של הברי ושמא, דומה כי לצערנו, המסתבר יותר והנתון שלא ניתן להתעלם ממנו בענייננו, הינו נושא קיצור תוחלת החיים והשמא עניינו מערך היחסים שבין ההורים הטבעיים בינם לבין עצמם. אולם גם בשאלה אחרונה זאת, עלינו לבחון – לפחות בשלב זה – את שאלת מסוגלתו של האב לגדל את הקטין ואף אם נתחשב בכך שעצם המעבר של הקטין אליו, יחייבו להתמודד עם ילד בעל צרכים מיוחדים.
לאמור יש להוסיף, את אותם משברים שנדונו בספרות ואף הובאו במספר פסקי דין, בדבר הקשיים, שיכול ויתעוררו בטווח הארוך אצל ילד מאומץ לרבות משבר זהות בגיל מבוגר יותר וכמובא גם בחוות דעת המומחית.
במקרה דנן, עלינו לבחור בין שתי חלופות שבכל אחת חסרונות משלה. בהשאלה, אף הייתי מציב את השאלה, לו היינו יכולים לשאול "את פי הנערה" ובענייננו את הקטין, דומה שיכול והיינו נצבים בפני עמדה, הכיצד קבענו להשאירו במשפחה בה בגיל צעיר ביותר יכול ויחווה יתמות. זאת לא בנסיבות בהן לא קיימת כל אלטרנטיבה אחרת, אלא קיימת אלטרנטיבה של הורים טבעיים ובמיוחד אב טבעי, אשר מבקש לגדלו. יתר על כן, בחלופה של ההורים המיועדים לאמץ יוותר הקטין עם האם בלבד, בה בשעה שבחלופה האחרת, אכן יכול וייגרם משבר בטווח הקצר, אולם יש בידי האב הכוחות להתמודד עם כך, לרבות בעזרת גורמים מסייעים לרבות האם והמשפחה המורחבת ואף בתא משפחתי עם אח או אחות.
לכך יש להוסיף, את אשר קרוב לודאי, היה מתגלה לקטין, דהיינו כי האב לא ידע כלל אודות לידתו וכי לאחר שנודע לו על כך – אם כי לא מיידית – עתר כי בנו יועבר אליו. דהיינו לא מדובר בהורה אשר זנח את ילדו או לא היה מסוגל לגדלו, אלא שנמנע ממנו הגילוי אודותיו.
27. אכן ההחלטה קשה היא ביותר, במיוחד לאחר העיון בחוות הדעת המעמיקה והמקיפה של השופטת רוטלוי.