פסקי דין

תאמ (עכו) 5995-10-17 דוד אמסלם, עו"ד נ' עמותת בית כנסת המרכזי נווה אלון- נהריה - חלק 9

01 אוקטובר 2019
הדפסה

65. ר' לעניין זה גם את פסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 3998/07 בעניין צ. בכור שאוזכר לעיל, שם נקבע כי :
העברת הנכסים מהחברה המשיבה לחב' גולד באמצעות גב' לין, נגועה בחריגה מהרשאה, שלא נתרפאה על ידי אישור החברה לפעולה החורגת, וכי הצד שכלפיו נעשתה הפעולה החורגת ידע גם ידע אודות החריגה. לפיכך, העיסקה בין החברה המשיבה לחברת גולד הינה חסרת תוקף כלפי החברה המשיבה.

ידיעה בכוח של צד ג' אודות החריגה מההרשאה:

66. השאלה הקשה יותר מתעוררת ביחס למקרים שבהם לא הוכחה ידיעה של ממש ונשאלת השאלה האם נסיבות המקרה הקיצוניות מצדיקות את המסקנה ש"היה על צד ג' לדעת" על אותה חריגה.

67. סוגיה זו הגיעה לפתחו של ביהמ"ש השלום בחיפה בת.א. 7887/01 ע.ב. שווק שרון נ' טעם של בית נהול (1996) בע"מ ואח' מיום 6.3.2005 [פורסם בנבו], שם נדונה שאלת תוקפה של ערבות שנחתמה לכאורה בשם חברת סולתם ע"י מנהל משאבי האנוש של החברה.

68. בית המשפט מצא כי התקיימו במקרה זה אותן נסיבות קיצוניות המצדיקות את המסקנה שצד ג' ידע או היה עליו לדעת על החריגה מההרשאה, כך שלא ניתן לחייב את חב' סולתם בחובה של הנתבעת.

69. פסק דין זה מבהיר כיצד שיקולים של היגיון פשוט מנחים את יישומם של הכללים בעניין זה. כך למרות נכונותה של מערכת המשפט להגן על צדדים שלישיים שהתקשרו עם החברה הרי שנכונות זו אינה מתקיימת כאשר נראה שצד ג' ידע על היעדר ההרשאה, או ניצל את היעדרה של ההרשאה, או יכול היה לדעת מכוח היגיון פשוט ובריא כי הפעולה חורגת מהרשאתו של האורגן. (חביב-סגל, שם, עמוד 136).

70. ר' לעניין זה גם את פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין רמת איתרי שאוזכר לעיל, הדן בנושא של חריגה מהרשאה בעמותה , שם קבע ביהמ"ש כי אמנם לא הוכח כי לצד השלישי ידיעה בפועל על החריגה מההרשאה, אולם יש לייחס לו ידיעה בכוח אודות החריגה, וכלשונו:

.."כנקודת מוצא רשאים היו אפוא האחים רייך להניח כי וייס מוסמך להתקשר עמם בשם העמותה ומטעמה. כמו כן אין בראיות שהוצגו אינדיקציה מספקת המלמדת על כך שהאחים רייך אכן ידעו כי וייס פועל בחריגה מהרשאה. יחד עם זאת, הנסיבות שהוכחו בנוגע להעברות הכספים במקרה דנן, מעוררות על פני הדברים סימני שאלה ותמיהות כה מובהקים עד כי המסקנה המתבקשת היא שהיה על האחים רייך לדעת כי וייס פועל בהקשר זה בחריגה מהרשאה."..

מן הכלל אל הפרט:

71. במקרה שלפנינו טוען התובע כי מר פייביש, שהינו חבר העמותה וחבר ועד העמותה, חתם בשם העמותה על הסכם ההתקשרות עמו וכי חתימתו של האחרון מחייבת את העמותה בהיותו מורשה חתימה שלה.

עמוד הקודם1...89
101112עמוד הבא