The Marker: פרקליטו של לבייב: התביעה של 2.5 מיליארד נגדו הזויה ודימיונית
כתבו עלינו

The Marker: פרקליטו של לבייב: התביעה של 2.5 מיליארד נגדו הזויה ודימיונית

21 מרץ 2011
הדפסה
PDF

פרקליטו של לבייב: התביעה של 2.5 מיליארד נגדו הזויה ודימיונית

לפי התביעה הנגזרת: נושאי משרה בקבוצת לבייב הפכו בתוך שנתיים את S.H.G. GOLDEN&SILVER LTD לחסרת ערך

הילה רז

"זה מחזה אבסורד. אפשר לראות שכל הבימוי ההזוי והדמיוני שסינבטי בנה, בנוי על אדני שווא", כך פתח עו"ד רון ברקמן את הדיון בנוגע לאישור תביעה נגזרת בסך 2.5 מיליארד שקל שהגיש לפני כשנה וחצי איש העסקים ברטי (בני) סינבטי לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד לב לבייב, קבוצת לבייב ניהול פרויקטים ונושאי משרה בה.

תביעה נגזרת היא תביעה המוגשת על ידי בעל מניות בחברה נגד החברה בה יש לו מניות. הדיון בתביעה כרוך בהליך אישור מיוחד של ביהמ"ש. סינבטי וחברת s.h.g. golden&silver ltd שבה הוא מחזיק במניות, טוענים כי לבייב ונושאי משרה בקבוצתו ניצלו, תוך ניגוד עניינים חריף, את מעמדם בחברה כדי לגזול את נכסיה עד שגרמו לריקון החברה. החברה היתה בעלת מכרות זהב וזיכיונות לכריית זהב ומתכות יקרות בקירגיסטאן. סינבטי ציין כי כאשר נכנסה קבוצת לבייב לחברה, הוערך שוויה בכמיליארד דולר, ונושאי המשרה בקבוצת לבייב גרמו בתוך שנתיים לכך שהחברה הפכה לחסרת ערך, נכסים או זכויות, וכיום לא ידוע מיהם בעלי המניות המחזיקים בנכסיה. לגרסתו, "ביום בו העביר את ניהול החברה לידי הנתבעים החלה הידרדרות מסתורית, מהירה ובלתי סבירה".

סינבטי טוען טענה נוספת ולפיה קבוצת לבייב התרשלה בניהול החברה. באמצעות עו"ד שלומי תורג'מן וגד נשיץ הוא קובל כי הדירקטורים בחברה נמנעו מלקיים התחייבויות כספיות שלה בסך 20 אלף דולר, ובכך גרמו לקריסתה ולאובדן זיכיונות להפקת זהב ומתכות יקרות בשווי מיליארדי דולרים.

לבייב טען כי הקבוצה עשתה כל מה שיכלה לעשות כדי למנוע את גזילת הנכסים ממנה. היא פעלה ופועלת בכל דרך שיש לה והשקיעה המון זמן וכסף כדי להשיב את הנכסים. אלא שמדובר בשלטון מושחת בקירגיסטאן, שנטל מהחברה את נכסיה במרמה ורק עתה, לאחר הפיכה בקירגיסטן שהתרחשה ב-2010 החלה הפרקליטות החדשה במדינה לבחון את התנהלות השלטון המושחת הקודם ופתחה בחקירה פלילית נגד בכירי הממשל שם. במקביל הגיש לבייב בקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים בארץ עד אשר תמוצה החקירה הפלילית בקירגיסטאן.

השופטת רות רונן דחתה את הבקשה לעכב את ההליכים ואמרה, כי "השאלה היחידה השנויה במחלוקת היא מה קרה למכרות הזהב האבודים. יכולים להיות כל מיני סיפורי מעשה". השופטת הבהירה לצדדים כי בשלב ראשוני זה הוכחת הטענות המשפטיות לגזל או רשלנות שעלו כנגד לבייב תהא סבוכה ביותר מאחר ומדובר במעשים שנעשו בקירגיסטן, שעליהם חל הדין המקומי. "מה עושה מנהל סביר בקריגיזסטן היא שאלה לא פשוטה. איני מצויה בדין הקירגיזי" ציינה.

ברקמן הוסיף, כי "כל מה שמעניין את התובע זה הכיס העמוק של לבייב. בית משפט בתביעה נגזרת צריך לשקול את האינטרסים המיוחדים של החברה, וביניהם האם הבירור של הבקשה בעת הנוכחית עלול לגרום נזק לחברה. אני חושב שעלול להיגרם נזק לחברות".

השופטת שאלה את ברקמן: "מה יכול לקרות מבחינת החברה? האם אפשר להחזיר את המכרות הישנים?". על כך השיב: "המטרה היא שהחברה תוחזר ונכסיה המהותיים למצבה הקודם, או שתקבל מקירגיסטן משהו חלופי מתאים - זה היעד. הוא מרחיק לכת, קשה מאוד כשמדובר במדינה שהיתה בה הפיכה אבל יש שם אנשים מטעמנו שפועלים ללא לאות". להערכתו רק בתוך 6-3 חודשים תוכל קבוצת לבייב לדעת האם מאמציה בכיוון זה נשאו פרי.

עו"ד גד נשיץ שמייצג את סינבטי התנגד לדחייה: "סינבטי מבקש לקבל החלטה על אישור תביעה נגזרת", אמר בדיון. השופטת הורתה על המשך ההליכים וקבעה מועד לדיון נוסף. לדבריה הוגש לה "ים של מידע שרובו לא רלוונטי. נתתם לי שיעור מאוד חשוב איך להפעיל מכרות. השאלה היחידה היא אם היה גזל או רשלנות. אלו שאלות עובדתיות".