אפיק משפטי 072 30.03.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

28 פברואר 2011

תקנות השותפויות (רישום ואגרות) (תיקון) התשע"א-2011

ביום 28 פברואר,2011, התקבל תיקון לתקנות השותפויות (רישום ואגרות) הקובע כי הקמת שותפות מוגבלת, בדומה לשותפות כללית, תחויב באגרה בסך 2,491 ש"ח וזאת במנותק מגובה ההון המוגבל של השותפות. עד לתיקון זה נגבתה אגרה על פי ההון המוגבל של השותפות ובכך ביטל התיקון את אחד החסרונות העיקריים בהקמת שותפות מוגבלת - גובה האגרה...

22 מרץ 2011

בית המשפט העליון בארצות הברית: חברה ציבורית חייבת לגלות למשקיעים סיכונים במוצר, אף אם מדובר בחוות דעת אשר החברה אינה מסכימה לה

בהחלטה אשר ניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית נקבע כי על חברה פרמצבטית ציבורית חלה החובה לגלות למשקיעים אודות סיכונים אפשריים הכרוכים בשימוש בתכשיריה, אף אם סיכונים אלה עלו בחוות דעת אשר החברה אינה מסכימה לה ואף אם טרם הוכיחה אי נכונותה...

17 מרץ 2017

לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת הסעדים ההולמים במקרה של קיפוח בעלי מניות

לאחרונה דן בית המשפט בסכסוך בין שלושה אחים, אשר החזיקו בחברות משותפות כבעלי מניות בהן, כאשר שניים מבין שלושת האחים העבירו את נכסי החברות המשותפות לחברה אחרת, אשר בבעלות האחים המקפחים, ונישלו את אחיהם המקופח, מכל פעילות בחברות המשותפות. בית המשפט קבל את תביעת האח המקופח וקבע כי יש לראות בחברות המשותפות יחידה עסקית וכלכלית אחת, מאחר ושני האחים ניצלו את כוחם ושליטתם בחברות המשותפות ופעלו להעברת כספים וציוד לחברה האחרת, המצויה אף היא בבעלותם וכי התנהגותם נגועה בחוסר תום לב העולה לכדי קיפוח בעל מניות. לשם הסרה ומניעה של הקיפוח, הטיל בית המשפט על האחים המקפחים מגבלות קפדניות ואסר עליהם לעסוק בכל עיסוק אשר יש בו תחרות או ניגוד עניינים עם עסקי החברות המשותפות, לרבות ניהול עסקים עם לקוחות או ספקים של החברות המשותפות, שימוש במקרקעין הרשומים בבעלות משותפת של האחים המשמשים את החברות המשותפות, העסקת עובדים המועסקים בחברות המשותפות וכיוצא באלה. כמו כן, האח המקופח מונה כדירקטור בחברות המשותפות ואף הוקנתה לו זכות חתימה מקבילה לזו של אחיו המקפחים באופן המאפשר לו גישה למסמכים ולחשבונות החברות המשותפות.

17 מרץ 2011

עדכון פטורי הסוג לפי חוק ההגבלים העסקיים והארכת תקופתם

ביום 17 מרץ, 2011, תוקנו כללי הפטור על חוק ההגבלים העסקיים ותקופתם הוארכה עד שנת 2016. כללים אלה מגדירים את המקרים בהם לא יחולו מגבלות החוק על הסדרים כובלים ועסקאות מיזוג, במקרים הקשורים בהסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך, מיזמים משותפים, הסכמים לביצוע מחקר ופיתוח, הסכמים הדדיים להפצה בלעדית והסכמים בין חברות קשורות. בנוסף, תוקנו כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות) תשס"ו-2006 באופן שהגמישות בנוגע לחריגה מממגבלת נתח השוק הקבועה בכל אחד מפטורי הסוג הוגדלה מ5% ל-10%.

02 מרץ 2011

שיחת בורר עם אחד הצדדים להליך לאחר מתן הפסק לא מונעת החזרת הפסק לבורר להנמקתו

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלה האם יש בשיחה של בורר עם אחד הצדדים להליך הבוררות כדי למנוע החזרת פסק הבוררות לאותו בורר על מנת שינמקו. בית המשפט העליון קבע, כי אמנם ככלל אין זה תקין, כי בורר יקיים שיחות שלא בנוכחות כל הצדדים לבוררות אולם, הצדדים יכולים להתנות על כלל זה במפורש או במשתמע ולקבוע אחרת. בית המשפט קבע, כי שיחה בין בורר לצד כלשהו אינה עולה בהכרח כדי תיאום או מעשה פסול למשל, כאשר מדובר בהעברת אינפורמציה במקרה בו הבורר הוא המבקש לנמק ולהסביר את פסקו ולא להפך, וזאת במיוחד כאשר כבר ניתן פסק הבוררות ומשכך, לא קיים חשש ממשי למשוא פנים או חשש של השפעת בעל עניין על הבורר. בית המשפט קבע, כי היה מקום להחזיר את פסק הבוררות לבורר לשם הנמקתו, משום שלא הוכח פגם מהותי בהתנהגות הבורר או אחד הצדדים, וזה אף עולה בקנה אחד עם המגמה שלא להוריד לטמיון הליכי בוררות שהתנהלו, כאשר לא הוכח עיוות דין ובייחוד כאשר ניתן לרפא את הפגם על ידי תיקונו או השלמתו.

06 ינואר 2011

הפרת זכות יוצרים נמדדת על כל יצירה ויצירה באופן נפרד ובלתי תלוי, גם אם ההפרה הינה חלק מפרסום אחד

בית המשפט דן לאחרונה בתובענה אשר הוגשה על ידי צלמים, אשר טענו כי חברת "מפה" הפרה את זכויות היוצר שלהם עת פרסמה צילומים פרי ידיהם ללא קבלת רשות מטעמם. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי הנתבעים ישלמו פיצויים בגין כל תמונה ותמונה בנפרד וזאת להבדיל מהמגמה שהייתה עד כה, לפיה נקבעו פיצויים על ההפרה בכללותה. בכך, הביא בית המשפט להרחבה משמעותית של סעיף הפיצויים הקבוע בחוק, סעיף אשר לאחרונה שונה על ידי המחוקק באופן המגדיל את תשלום פיצויים. מלבד נסיבותיו הפרטניות של המקרה, נראה כי בית המשפט ביקש להחמיר עם מפרי זכויות יוצרים וזאת ברוח החוק החדש. אנו סבורים כי בית המשפט ביקש להעביר מסר מרתיע לשם המלחמה במפרי זכויות היוצרים וזאת לאור המגמה הנוקשה לראות בכל הפרה כעומדת בפני עצמה מגמה אשר יש בה כדי לחייב את מפרי הזכויות בסכומי עתק.

28 מרץ 2011

אי כדאיות כלכלית לעסקה אינה מהווה עילה לביטול הסכם מכר

האם רוכשים רשאים לבטל חוזה מכר בגין עילת הטעייה וזאת לאחר שנודע להם כי אין כל אפשרות להשתמש בנכס למטרות מסחריות פרט לשימוש בו כמחסן? בית המשפט העליון קבע, כי על מנת שניתן יהיה לבטל חוזה מכר בגין עילת הטעיה חייבים להתקיים שלושה תנאים: קיומה של טעות אצל הצד אשר מבקש לבטל את החוזה, קיומה של הטעיה מהצד השני לחוזה וכן כי התקשרות בחוזה נבעה מהטעות וכן כי עקב ההטעייה של הצד השני לחוזה נולדה הטעות. בית המשפט קבע כי מאחר ונסיבות המקרה מעידות על כך כי אין מדובר בהטעייה, יש לראות בהודעות הביטול מצד הרוכשים כמבטאות את רצון הקונים לצאת מהעסקה בשל אי כדאיותה הכלכלי. בית המשפט חזר על הכלל הידוע וקבע כי אי כדאיות עסקה אינה מהווה עילה לביטול חוזה.

13 מרץ 2017

לא ניתן לבטל זכיית מציע במכרז עקב אי קיום תנאי יסודי כאשר אין פגיעה בעקרון השיוויון

בית המשפט המחוזי מרכז דן לאחרונה בעתירות אשר הוגשו בקשר עם החלטת מינהל מקרקעי ישראל בדבר ביטול זכייתם של מציעים במכרז, אשר עניינו חכירת מגרשים לבניית בתי מגורים בעיר נס ציונה וזאת עקב איחור המציעים בתשלום הוצאות פיתוח לחברת ערים בע"מ, מהטעם כי עמידה במועד הקבוע במכרז לתשלום הוצאות פיתוח מהווה תנאי יסודי לזכייה במכרז. בית המשפט קבע, כי אמנם ככלל מתן אורכה לחלק מן המציעים במכרז לצורך תשלום מהווה פגיעה בשוויון, אשר הינו אחד העקרונות המרכזיים בדיני מכרזי, אך יש לחרוג מכלל זה וזאת לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה דנן. במקרה דנן, חל עיכוב בתשלום וזאת בשל סגירת משרדי חברת ערים בתקופה בה היו אמורים המציעים לשלם את הוצאות הפיתוח, לא נמסר למציעים מהו הסכום המדויק אותו אמורים היו לשלם וכן אף הודעה על הזכייה במכרז נמסרה למציעים באיחור ולאור כך אף ניתנה הסכמתה של מזכירת המחוז של החברה לארכה לתשלום. נוכח האמור, ביטל בית המשפט את החלטת מינהל מקרקעי ישראל בדבר ביטול זכייתם של המציעים במכרז וקבע כי חרף האיחור אשר חל בתשלום הוצאות הפיתוח, אין בכך כדי פגיעה בעקרון השיוויון וכי החלטה בדבר ביטול זכיית המציעים הינה בלתי סבירה.

15 מרץ 2011

רשות מקומית איננה רשאית לגבות חוב ארנונה מבעלי הנכס אם ידעה בפועל על זהות המחזיק

בית המשפט דן לאחרונה בשאלה האם מחזיק נכס, אשר השכירו לאחר, חייב בארנונה וזאת על אף היות העירייה מודעת לזהות המחזיק בדיעבד. בשנת 2002 ובעקבות אי תשלום חובות ארנונה ומים לטובת העירייה, ניגשו בעל נכס והשוכר, אשר החזיק בפועל בנכס, לעירייה על מנת להודיע על החזקה בפועל של השוכר וכן בוצע תשלום רטרואקטיבי של החובות בגין הנכס. הצדדים הודיעו לעירייה כי יש לבצע שינוי רטרואקטיבי של המחזיק הרשום בנכס, על שם השוכר. שנים לאחר מכן ביקשה העיריה לגבות חובות ארנונה מבעלי הנכס, בטענה כי שינוי המחזיק בנכס לא נעשה לפי הדרישות הצורניות בחוק, המחייב שליחת הודעה על שינוי המחזיק בנכס. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע, מאחר והוכח שהעיריה ידעה בפועל על שינוי המחזיק אין בעובדה כי הדבר לא נעשה לפי דרישות הצורניות שבחוק כדי להצדיק גביית כפל מס כאמור והעירייה אינה רשאית לגבות את חוב ארנונה מבעלי הנכס או מהמחזיק הקודם.