אפיק משפטי 070 02.03.2011

הדפסה
PDF

עדכוני חקיקה ופסיקה

16 פברואר 2011

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(הגדלת ההיצע של דירות מגורים) – הוראת שעה

ביום 16 פברואר, 2011, אושר בקריאה שניה ושלישית חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(הגדלת ההיצע של דירות מגורים) – הוראת שעה.  חקיקה זו הגיעה בשל רצון הממשלה להשפיע על מחירי הנדל"ן בישראל ולהביא לירידת מחירי הנדל"ן בישראל.  במסגרת הוראת השעה, מדרגת המס הראשונה בתחשיב המס על מכירת דירה יחידה הועלה לסכום של 1,350,000 ₪ וכנגד הוגדלו שעורי מס הרכישה לרוכשים דירה, אשר אינה דירתם היחידה, בצורה משמעותית: עד ...

17 פברואר 2011

חליפת דואר אלקטרוני יוצרת הסכם מחייב, לרבות הסכם בוררות, גם אם ההסכם שנשלח לא נחתם בפועל

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלת קיומה של תניית בוררות תקפה בהסכם בין צדדים אף שההסכם לא היה חתום.  במקרה זה נשלח ההסכם לצדדים באמצעות דואר אלקטרוני אולם הוא לא נחתם.  בית המשפט קבע, כי אמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958, מכירה גם בהסכם בוררות אשר אינו חתום אך הוא כלול "בחליפת מכתבים או טלגרמות," וכי נוכח ההתקדמות הטכנולוגית והמגמה בדין הבינלאומי להתאים את פרשנות האמנה ...

15 פברואר 2011

יצירת שינויים בתכנה אינה מהווה פגיעה בזכויות יוצרים לאור חתימה על כתב ויתור

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלת ההגנה הקיימת על פי דיני זכויות יוצרים על תוכנות מחשב.  באותו עניין, חתם יוצר התוכנה על כתב ויתור, אשר במסגרתו העביר את זכויותיו בתוכנה פרי פיתוחו לאדם אחר בתמורה לקבלת תמלוגים.  כעבור מספר שנים נמכרו הזכויות שהועברו לטובת חברה אשר פיתחה את התוכנה והכניסה בה שינויים.  יוצר התוכנה פנה לבית המשפט וטען כי העברת זכויותיו נעשתה בתמורה לתמלוגים ולא מתוך כוונה לותר על ...

24 ינואר 2011

בית המשפט הישראלי מוסמך ליתן צו פירוק לחברה אשר רשומה פורמאלית בקפריסין כאשר מרכז העסקים של החברה הינו בישראל

בית המשפט המחוזי בתל-אביב נדרש לאחרונה להכריע בבקשה למתן צו פירוק קבוע לשתי חברות קשורות, הרשומות באורח פורמאלי בקפריסין, כאשר במרכז הדיון עמדה שאלת סמכותו של בית המשפט הישראלי לפרק חברה המנוהלת בפועל מישראל, אך רשומה בקפריסין ואין לה כל נכסים בישראל...

06 פברואר 2011

ניתן להסתמך על מצג מצד גורמים בכירים ברשות המינהלית באופן המגבש הבטחה שלטונית

  בית המשפט דן לאחרונה בשאלת תוקפה של הבטחה שלטונית אשר ניתנה על ידי המינהל למושב, בקשר עם קרקעות אשר הופקעו במסגרת תכנית לשיפור עורקי תחבורה ומחלפים באזור.   המושב טען כי בתמורה להסרת התנגדות לתכנית הבטיח המינהל כי הזכויות לשטח אשר נותר כלוא בין הכבישים, אשר יועדו להקמה על פי התכנית החדשה, ישארו בידי המושב ובו יוקם בין היתר מרכז לתעסוקה. המינהל מנגד הכחיש מתן התחייבות כאמור וטען כי אף אם ניתנה התחייבות, הרי שניתנה בהעדר הרשאה לפי החוק.    בית המשפט קבע כי לאור הראיות אשר הונחו בפניו אכן ניתנה הבטחה שלטונית ברורה, חד משמעית, לפיה יוקצה מלוא השטח הכלוא למושב וכן דחה טענת המינהל בדבר מתן הבטחה בהעדר סמכות מאחר והמינהל לא עמד בנטל הוכחה.  בית המשפט ציין כי נציגי המושב סברו בצדק, כי הגורמים עמם הגיעו להסכמות, היו המוסמכים מטעם המינהל, שכן מדובר בראשי המינהל ומנהל המחוז, ולא הייתה להם כל סיבה לפקפק בסמכויותיהם.  בית המשפט הדגיש בהחלטה עקרונית כי במקום שבו קיים מצג מצד גורמים בכירים ובנסיבות מסוימות ניתן להסתמך על המצג באופן המגבש הבטחה שלטונית, אפילו אם מבחינה מהותית לא התקיימו התנאים הדרושים לצורך ביסוסה של הבטחה שלטונית, לרבות חוסר סמכות מצד נותן ההבטחה.

שיתוף