כלל הפרשנות נגד המנסח יופעל כשניתן לקבוע מי ניסח ההסכם וכשקיימים "פערי כוחות" ביניהם

בין צדדים להסכם קמה מחלוקת בנוגע לפרשנות ההסכם. אחד מהצדדים טען כי יש להעדיף את פרשנותו או את הכלל הפרשני לפיו תועדף הפרשנות הפועלת נגד מנסח ההסכם.

בית המשפט קבע, כי הסכם יפורש לפי כוונתם של הצדדים, כפי שזו משתמעת מתוך ההסכם עצמו או מנסיבות העניין וזאת מקום בו לא ניתן להבין את כוונתם מלשונו של ההסכם עצמו. כלל הפרשנות נגד המנסח רלוונטי ויופעל רק מקום בו קיימים שני פירושים אפשריים שאין דרך להכריע ביניהם וכן מקום בו ניתן להבחין בין פערים ביחסי הכוחות שבין הצדדים. במקרה דנן, דחה בית המשפט את התביעה וקבע כי ההסכם נוסח על ידי באי כוחם במשותף, כך שבפועל לא היו פערי כוחות ביניהם. לכן, לא ניתן לקבוע מיהו "המנסח" של ההסכם על מנת להעדיף פרשנות אחת על פני האחרת.