אי העברה לקופת פנסיה של כספים שנוכו משכר העובד תגרום לחבות אישית של בעלי המניות לעובד

אדריכל הועסק בחברה אך פוטר ומשכורתו לא שולמה במשך מספר חודשים בשל בעיות כלכליות של החברה המעסיקה. האדריכל דרש את התשלום הן מהחברה והן מבעל המניות בה באופן אישי.
בית הדין קבע שהתובע זכאי לשכר ולפיצויי הלנת שכר וכי בעל המניות אחראי אישית לשכר העובד. התנהלות של מעסיקים שבמקום לסיים העסקת עובדים ולשלם זכויותיהם מעדיפים לא לשלם משכורות עד שישתפר מצבם היא התנהלות שיש למגרה ולעקרה מהשורש. מתן אפשרות לעובדים להמשיך לעבוד תקופה ארוכה ללא תשלום שכר ותוך חוסר וודאות האם בעתיד הנראה לעין ישולם השכר אם לאו אינה רק מנוגדת לדין, אלא גם לא עולה בקנה אחד עם כללי הגינות ומוסר בסיסיים. התנהלות מסוג זה מגלמת חוסר אכפתיות לאפשרות כי העובד ימצא עצמו מול שוקת שבורה ולא יוכל להיפרע עבור עבודתו. מטעמים אלה יש מקום לפסוק לעובד פיצויי הלנת שכר ולכן נפסק שעל המעסיק לשלם לעובד 150% מהשכר שלא שולם. לעובד נוכו בתלוש השכר תשלומי פנסיה אולם המעסיק כלל לא פתח קופת פנסיה ולא העביר כספים לקופה. ככלל, אי תשלום זכויות של עובד אינן עילה להרמת מסך ההתאגדות של חברה וייחוס חובות שלה לבעל מניות, אולם כאשר מעסיק אינו מעביר כספים לקרן פנסיה תוך שהוא ממשיך לנכות סכומים משכר העובד, לא רק שמדובר בעבירה פלילית אלא שמדובר בחוסר תום לב ותרמית כלפי העובדים ולכן לכשעצמו מהווה עילה להרמת מסך. לכן לא רק שעל המעסיק לשלם לעובד את הכספים שנוכו מהשכר, אלא שבעל המניות חייב אישית בחובות החברה לעובד.