פסק דין
האם זכאי התובע, שהתקשר בהסכם העסקה כאדריכל, לזכויות בגין תקופת עבודתו בנתבעות וסיומה, או שמא יש בהתנהלותו כדי להצדיק את שלילת זכויותיו?
האם יש מקום להרים את מסך ההתאגדות שחוצץ בין הנתבע 3 לבין הנתבעות ולחייבו בחובות הנתבעות כלפי התובע?
אלה השאלות המרכזיות שהונחו בפנינו במסגרת הליך זה ובהן עלינו להכריע.
מבוא
1. התובע, הועסק על ידי הנתבעות 1-2 (יכונו להלן ביחד – הנתבעות) מיום 4.8.14. הצדדים חלוקים בשאלת המועד המדוייק של סיום ההעסקה. במכתב הפיטורים שנמסר לתובע ביום 25.10.15 צויין כי עבודתו תגיע לסיומה ביום 30.11.15.
2. הנתבעות הינן חברות פרטיות העוסקות, בין השאר, בחיזוק מבנים לפי תמ"א 38.
3. הנתבע 3 (להלן – הנתבע), עורך דין במקצועו, הוא בעל המניות של הנתבעות, דירקטור ומשמש כמנהל הנתבעות.
4. בין התובע לבין הנתבעת 2 נחתם הסכם העסקה ביום 3.8.14 (להלן – הסכם ההעסקה) לצורך העסקת התובע כאדריכל. תלושי שכר הונפקו לתובע על ידי הנתבעת 1.
5. במבוא להסכם העסקה צויין, בין היתר:
"הואיל והחברה מעוניינת כי העובד יעבוד עבור החברה בתפקיד של אדריכל (להלן: "התפקיד");
והואיל והעובד מעוניין לעבוד בתפקיד והציג עצמו כבעל הכישורים, הניסיון, והידע המתאימים לביצוע התפקיד".
6. עוד צויין בהסכם ההעסקה תחת הכותרת "תפקידי העובד וסמכויותיו":
"1. מוסכם בין הצדדים כי במסגרת עבודתו וללא תוספת תשלום מעבר לאמור בהסכם זה יגיש העובד בעבור החברה תוכניות הנכללות במסגרת בקשה להיתר בניה ויחתום על תוכניות אלה.
2. טרם הגשת התוכנית החברה תבטח על חשבונה את העובד בביטוח אחריות מקצועית בסכום הנדרש לכל פרוייקט שבו יחתום העובד באופן אישי על תוכניות ההגשה".
7. לטענת התובע הוא אדריכל רשום משנת 1971 ומספרו במרשם האדריכלים 09799. התובע הגיש תעודת רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים מיום 10.1.1971 [נספח 6 לתצהירו] וזו לא נסתרה.
8. אין חולק כי לאחר שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב בקשה כי התובע יירשם כאדריכל לצורך קבלת היתר בניה במסגרת פרוייקט בניה שקודם על ידי הנתבעות ברחוב נגבה 30 ונגבה 28 בתל אביב (להלן – פרוייקט נגבה), נדחתה הבקשה והסתבר כי התובע אינו רשאי להגיש בחתימתו כאדריכל בקשה להיתר בניה לצורך קידום פרוייקט נגבה, ככל הנראה מהטעם שאינו בעל הסמכה או הרשאה מתאימה.
9. התובע טוען כי עובר לדחיית הבקשה לא ידע ששונה הדין, באופן שמחייב אותו, לכאורה, לעבור בחינה מסויימת על מנת שיהיה כשיר לחתום כאדריכל בפרוייקט בהיקף מסויים. הנתבעים טוענים מנגד כי התובע הציג כלפיהן מצג שווא, התקשר עימם בחוסר תום לב והוביל אותם בכחש שכן ידע וברי שהיה עליו לדעת כי אינו מוסמך לחתום כאדריכל על בקשות שונות להיתרים, ובכלל זה לא היה מוסמך לחתום על הבקשה להיתר של פרוייקט נגבה. עוד חלוקים הצדדים בשאלה מתי נודעה עובדת אי כשירותו של התובע לחתימה כאמור.
10. בפועל העסקתו של התובע לא הסתיימה לאלתר כאשר הסתבר כי אינו יכול לחתום על בקשות להיתר בניה. לטענת הנתבעים ההעסקה לא הסתיימה מאחר והתובע יצר כלפיהם מצג לפיו בעיה זו צפויה להיות מוסדרת תוך זמן קצר באמצעות עמידתו במבחן כלשהו. התובע מכחיש את הדברים וטוען כי העסקתו נמשכה, בין השאר, לאור העבודה המקצועית הטובה שביצע ובשל התועלת שהפיקו ממנו הנתבעים, גם אם לא לצורך חתימה על בקשות להיתרים.
11. ביום 25.10.15 נמסר לתובע מכתב פיטורים אשר ציין כי העסקתו תגיע לקיצה ביום 30.11.15.
12. ביום 29.8.16, טרם פתיחת הליכים משפטיים, נחתם הסכם פשרה בין התובע לבין הנתבעת 1, באמצעות הנתבע (להלן – הסכם הפשרה). בהתאם להסכם הפשרה התחייבה הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום כולל בסך 195,068 ₪, בגין תקופת העבודה וסיומה, וזאת עד יום 31.1.17 או 60 ימים ממועד קבלת היתר בניה בפרוייקט נגבה 30 בתל אביב, לפי המוקדם. הסכם הפשרה לא קויים והתובע פנה לבית הדין ופתח בהליך המשפטי מושא פסק דין זה.
13. ביום 24.3.19 התקיים דיון הוכחות ראשון במהלכו נחקר התובע על תצהירו. עוד נחקר בדיון זה, בחקירה ראשית ונגדית, עד מטעם הנתבעים מר רון אשואל (להלן –אשואל) וכן נחקר על תצהירו הנתבע 3. ביום 12.6.19 התקיים דיון הוכחות נוסף במהלכו נחקרו, בחקירה ראשית ונגדית, עדים מטעם הנתבעים – מר יוסי רול (להלן –רול) ומר דניס פולוביאנוב (להלן – דניס).
14. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
דיון והכרעה
שכר עבודה
15. לטענת התובע בפועל לא שולם שכרו עבור החודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2015 חרף העובדה שקיבל תלושי שכר בגין חודשים אלה. עוד טוען התובע כי בגין חודש דצמבר 2015 חבים לו הנתבעים שכר חלקי בסך 12,000 ₪. משכך עותר התובע לקבלת סכום בסך 94,297 ₪ בגין שכר עבודה. התובע תמך טענתו בתצהירו (סעיף 20.5 לתצהיר).
16. הנתבעים הכחישו בלקוניות את טענת התובע בכתב ההגנה (סעיף 36 לכתב ההגנה). בתצהירו לא התייחס הנתבע במפורש לטענת התובע, לא הכחיש את הטענות בנוגע לאי תשלום שכר ולא טען ברחל בתך הקטנה כי משכורות התובע לחודשים יולי-דצמבר 2015 שולמו. הנתבע טען טענות כלליות הנוגעות לכך שהנתבעת 1 מעולם לא קיבלה מהתובע תוכניות עבודה (סעיף 29) וכן טען כי התובע לא העביר לנתבעת 1 דיווח אודות שעות עבודתו ומשכך הנטל מוטל לכאורה על התובע להראות כי ביצע את המטלות שהוטלו עליו ועבד במשרה מלאה (סעיף 41 לתצהיר הנתבע). בחקירתו הנגדית אישר הנתבע שלא שולם לתובע מלוא שכרו [עמ' 40 ש' 22].
17. בנסיבות בהן אין חולק כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, הרי שהנטל להוכיח כי העובד אינו זכאי לשכר מפאת אי ביצוע עבודה מוטל על המעסיק, שכן ההנחה היא שהעובד זכאי לקבל את שכרו. הדברים נכונים מקל וחומר שעה שהנתבעת 1 הנפיקה לתובע תלושי שכר בגין התקופה האמורה. בעצם הנפקת תלושי השכר גילתה הנתבעת דעתה כי התובע עבד וזכאי לסכומים הנקובים בתלושי השכר.
18. לתיק בית הדין הוגשו תלושי שכר לחודשים יולי, אוגוסט, אוקטובר ונובמבר 2015. הנתבעים לא סיפקו בדל הסבר לסיבת הנפקת התלושים האמורים וכאמור לא הכחישו בצורה מפורטת את טענות התובע בנוגע לזכאות למשכורות בגין אותם חודשי שכר.
19. יתרה מזאת, במכתב הפיטורים אשר נמסר לתובע ביום 25.10.15 צויין ברחל בתך הקטנה :
"סיום עבודתך בחברה ייכנס לתוקפו על פי האמור בהסכם העסקה אשר נחתם איתך ובהתאם לחובתנו למתן הודעה מוקדמת על פי ההסכם, בתוך 45 ימים, קרי 31.11.15.
נודה על המשך מילוי משימותיך בחברה עד מועד זה."
20. מנוסח מכתב הפיטורים עולה במפורש כי המשיכו להתקיים יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים עד מועד סיום ההתקשרות וכי הייתה ציפייה שהתובע ימשיך במילוי משימות עד מועד סיום יחסי העבודה. נוסח זה מלמד על כך שעד מועד משלוח המכתב הפיטורים התובע עבד בפועל, שאם לא כן לא היה המכתב מנוסח באופן האמור.
21. מטעמים אלה ברי כי התובע זכאי לשכר עבודה בגין החודשים יולי-נובמבר 2015.
22. באשר לטענת התובע בדבר תשלום שכר חלקי בגין חודש דצמבר 2015 - כאמור, הנתבעים לא סיפקו גרסה מפורטת באשר להעדר זכאות התובע לשכר עבודה בגין חודש דצמבר 2015, למעט גרסתם הכללית בדבר אי זכאות בשל אי השלמת מטלות. התובע צרף לתצהירו התכתבות דוא"ל מחודש דצמבר 2015 בינו לבין אשואל, אשר היה עובד של הנתבעות ואישר בחקירתו הנגדית כי עבד עם התובע, בין השאר, על פרוייקט נגבה [עמ' 31 ש' 10-13, עמ' 32 ש' 31-32]. התכתבויות הדוא"ל בין התובע לבין אשואל מלמדות על עבודה בפועל של התובע בחודש דצמבר 2015.
23. כך למשל, ביום 4.12.15 שלח התובע דוא"ל לאשואל אליו צורפו שני קבצים. קובץ אחד כונה "נגבה 30 תל אביב מעלית" והשני כונה "hatah-3-3-n30" בנושא הדוא"ל נכתב "נגבה 30 חתך 3-3".
24. ביום 6.12.17 שלח התובע דוא"ל לאשואל אליו צורף קובץ וביום 9.12.15 שלח אשואל דוא"ל לתובע אליו צורפו קבצים שונים. כך גם ביום 10.12.15 שלח התובע דוא"ל לאשואל אליו צורף קובץ. ביום 11.12.15 שלח אשואל דוא"ל לתובע בו צויין כדלקמן:
"שלום יוסי, אני מצרף את החתך הנוסף (סימנתי דוגמא בתוכנית) לגבי הסימון שעשית בגב לא הבנתי מה כוונתך. על כל פנים, אני לא אהיה זמין עד יום א' כיון שלא אהיה עם המחשב. נמשיך עם מה שצריך ביום א'. אני ממתין לאישור שלך ונתקדם".
25. ביום 15.12.15 שלח התובע דוא"ל לאשואל אליו צורף מסמך ובדוא"ל נכתב:
"רון היי, את החתכים והחזיתות אני אשלח לחוד. בברכה".
26. עוד צורף דוא"ל מאשואל אל התובע מיום 16.12.15 אליו צורף מסמך וצויין בכותרת הדוא"ל "טסט-חזית מזרחית".
27. ביום 23.12.15 נשלח דוא"ל מאת אשואל אל התובע, בו נכתב:
"יוסי תעבור בבקשה על כל המסמכים הללו. תכתוב לך הערות ביחס לכל מסמך ואז צלצל אלי ותנחה אותי בכדי שאוכל לתקן זאת באופן סופי בבוקר".
28. מדוגמאות דוא"ל אלה עולה כי התובע עסק בענייני עבודה של הנתבעות בחודש דצמבר 2015. הדבר עלה גם מחקירתו הנגדית של אשואל. שוכנענו אם כן כי התובע עבד הלכה למעשה וביצע משימות עבור הנתבעים גם בחודש דצמבר 2015, ולכל הפחות עד מחצית החודש, כנתבע על ידו.
29. כעולה ממרבית תלושי השכר שהוצגו וכן מהסכם העבודה התובע השתכר שכר חודשי בסך 20,700 ₪ ברוטו ובנוסף קיבל החזר הוצאות נסיעה בסך 300 ₪. על כן, בגין חמשת החודשים שבין יולי 2015-נובמבר 2015 היה אמור התובע לקבל 105,000 ₪ ברוטו. עוד טוען התובע לזכאות בסך 12,000 ₪ ברוטו בגין חודש דצמבר 2015. כאמור, הוכח כי התובע עבד בחודש זה והנתבעים לא העלו טענות בנוגע לאופן חישוב הסכומים הנתבעים (למעט הכחשתה הגורפת של עצם הזכאות). מטעמים אלה זכאי התובע בגין שכר עבודה שלא שולם לו לסכום בסך 117,000 ₪ ברוטו.
30. התובע עתר לקבלת סכום בסך 94,300 ₪ ומשכך אין לפסוק לתובע סכומים גבוהים מאלה אותם הוא תובע.
31. למעלה מן הדרוש ולהשלמת התמונה בלבד נתייחס להלן לערך שבו נקובים הסכומים:
32. התובע אינו מציין את המונח "נטו" או "ברוטו" בכתבי הטענות מטעמו ולא ברור באיזה ערכים נוקב התובע. דרך המלך בנקיבת סכומי שכר עבודה היא במונחי ברוטו (דיון (ארצי) 3-162/מח "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ נגד מלמלה, כ(1) 460 (1989)). ניסיון להתחקות אחר תחשיבו של התובע, אשר לא מפורט כדבעי, מעלה כי התובע ככל הנראה נקב בערכי נטו בכל הנוגע לשכר עבודתו, הגם שהדבר לא צויין על ידו במפורש.
33. קיים קושי רב בפסיקת סכומי נטו (ע"ע (ארצי) 3393-02-17 גב נגד ג.מ. מעיין אלפיים (07) בע"מ (24.6.18)). בנוסף, מתלושי השכר עולה כי התובע השתכר שכר ברוטו, באופן התואם את הסיכום עימו בהסכם העבודה. מטעם זה יש מקום לפסוק לתובע את הסכום הנתבע בגין שכר עבודה בערכי ברוטו. כאמור לא ניתן לפסוק לתובע סכומים גבוהים יותר מאלה שנתבעו ונסיבות בהן לא הובאו ראיות בנוגע לשיעורי ניכוי מס במקור לא ניתן לערוך תחשיב חילופי.
34. על כן, מצאנו לקבוע כי התובע זכאי לשכר עבודה בגין החודשים יולי-דצמבר 2015 בסכום הנתבע על ידו - 94,297 ₪ ברוטו.
הלנת שכר עבודה
35. הנתבע אישר בחקירתו הנגדית כי לא שולם לתובע מלוא שכרו. הנתבע הסביר כי אי התשלום נבע מכורח כלכלי ובלשונו [עמ' 40 ש' 22-29]:
ש. אם אנחנו עומדים על ההסכם כלשונו , אתה עמדת על ההסכם , האם כל השכר של התובע שולם ?
ת. לא כל השכר שולם . הסברתי מדוע השכר של העובד לא שולם וגם של עובדים אחרים וגורמים נוסיפם בגלל התפתחות של הגשת הבקשה להקפאת הליכים נגד החברה שהפסיקה את היכולת של החברה לגייס כספים. אנחנו הבהרנו לכל העובדים, אחרי שהבנו שהמצב הזה של חוסר יכולת בגיוס כספים שעל זה התבססה הפעילות של החברה, עומד להימשך ולכן מי שלא מעוניין להמשיך יכול להפסיק את עבודתו כי במצב הנוכחי היכולת שלנו לשלם רק אם המצב ישתנה באופן שיתאפשר לנו לעשות גיוסים ולאחר שפרוייקט מסויים יצא לפועל ותתקבל ההכנסה ממנו ממכירת הדירות. מרבית העובדים הסכימו להמשיך לעבוד והראיה שמבין עשרות העובדים חוץ מ – 2 או 3 עובדים שהתובע אחד מהם, לא הוגשו כנגדנו תביעות."
36. עוד נשאל הנתבע והשיב [עמ' 46 ש' 7-21]:
ש. מתי המצב הכלכלי של החברה התחיל להיות גרוע ?
ת. פרסום הכתבות התחיל למעשה לאחר הגשת הבקשה במהלך התקופה להגשת בקשת להקפאת הליכים.
ש. האם המצב הכלכלי התחיל להיות גרוע אחרי שחתמנו על הסכם הפשרה ?
ת. הבקשה להקפאת הליכים הוגשה בחודש ספטמבר 2016 לכן לפני זה לא היתה בעייה, מאז התחיל להתגלגל.
ש. אבל התובע לא קיבל את שכרו מחודש יולי 2015 ויתירה מכך כספי הפנסיה שהופרשו מהעובד עצמו החל מאוגוסט 2014 לא הועברו לאף קרן בפועל ?
ת. אני לא מטפל בעניינים הכספיים. קשה לי לתת תשובה לעניין הזה. מי שטיפל בכל העניינים בקטע הכספי זה טל יגרמן. גם בקטע הכספי מול הנהלת החשבונות של החברה. היתה לי עבודה בתחום המשפטי מעל הראש. לכן הסכמנו להגיע עם התובע להסכם פשרה . מכיון שהכספים מהפרוייקטים טרם נכנסו , מאוד קיווינו שיצא לפועל וזה לקח זמן ולכן הצענו לו לחכות ולא להגיש תביעה. מה שאני יודע לגבי הפנסיה שהועברו הכספים לקרנות על פי שכר מינימום כדי שלא תהיה עבירה על החוק.