כסף שהתקבל כתוצאה מזכיה במכרז לאחר תיאום בין המשתתפים במכרז יחולט על ידי המדינה

17 יוני 2020
הדפסה

קבלנים שהשתתפו במכרז גיבשו הסדר לפיו חלקם יזכו במכרז על ידי כך שהאחרים יגישו במכוון הצעות במחירים גבוהים כדי ליצור מראית עין של תחרות ובתמורה, הזוכים יעסיק את הקבלנים האחרים או יפצה אותם.
בית המשפט העליון קבע, כי מדובר בעבירת הלבנת הון מכיוון שתקבולי המכרז הועברו לחשבונות הזוכים במרמה, מדובר בפעולה ברכוש אסור ולכן הכספים יחולטו על ידי המדינה. חוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש שנעברה בו עבירה מהעבירות שמפורטות בחוק, שימש לביצוע העבירה או איפשר את ביצועה, והכל כאשר מדובר ברכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה. הדבר תואם את שתי תכליותיו של הסדר החילוט שבחוק: התכלית ההרתעתית שעניינה פגיעה בתמריץ הכלכלי שיש לעבריין בביצוע עבירות מקור (העבירות שמפורטות בחוק), והתכלית הקניינית שלפיה החילוט נועד להוציא רכוש מידיו של מי שלא זכאי לו כדין. קיימים מקרים בהם לא יבוצע חילוט, והקשורים לאדם עצמו ולהליך שננקט בעניינו, לרבות היעדר הליכים קודמים, אולם חריגים אלה יפורשו בהתאם לתכליות החוק. כאן, הקבלנים ביצעו עבירה של הסדר כובל ותיאום מכרז ועל כן כלל הכספים שהרוויחו כתוצאה מהעבירה הם רכוש שבוצעה בו פעולה בידיעה שהוא רכוש אסור. אין משמעות לעובדה שעל הכספים האסורים שולם מס ואין לנכות מהכספים המחולטים הוצאות שהוצאו כדי לייצר את ההכנסה.