ניכוי כספים מעובד עמותה ללא העברה לקופות לא תגרור הרמת מסך גורפת כלפי כל חברי ועד מנהל

עובדת בעמותה שממשכורתה נוכו כספים להעברה לקופות גמל ופנסיה אך לא הועברו בפועל דרשה לחייב אישית את חברי הוועד המנהל בגין חובות העמותה אליה.
בית הדין הארצי קבע כי אין לבטל את המסך התאגידי לחלוטין אלא להרים מסך באופן נקודתי בגין עילה מסוימת ורק כלפי אחד מחברי הוועד. כשמדובר בעמותה הרמת מסך אמורה להיעשות כלפי אותם חברי עמותה אשר היו מודעים - בכוח או בפועל - לשימוש הפסול שנעשה באישיותה המשפטית הנפרדת של העמותה. ניכוי כספים מעובד ואי הפקדתם לקופות הגמל והפנסיה, כשלעצמו, אינו מספיק כדי להצדיק הרמת מסך באופן רחב. עמותה אינה חסינה מהליך של הרמת מסך ההתאגדות, אך אין מדובר בהליך טריוויאלי. כאשר מדובר ביחסי עבודה אין מקום לצאת מנקודת מוצא גורפת בדבר "עילות המצדיקות או שאינן מצדיקות" הרמת מסך, אלא יש להפעיל שיקול דעת פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה. כאן, אי העברת כספי הניכויים ליעדם נבעה בעיקר מהעדר מקורות כספיים והיקף אדיר של חובות לגופים רבים, שרובם נוצרו טרם הצטרפותם של חלק מחברי הועד להנהלת העמותה. בנוסף, הם לא היו חברי הועד או חברי העמותה היחידים, כשלמעשה רק אחד מתוך השלושה ידע בזמן אמת על אי העברת הניכויים והיה בעל מעורבות גבוהה בניהול העמותה, ולכן בוצעה הרמת מסך חלקית רק לגביו.