פעולה על פי חוות דעת של עורך דין – אפילו אם התבררה כשגויה – מהווה הגנה מפני טענת התרשלות

הוצאת ספרים נדרשה להגיש תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים והתקשרה עם גורם מממן כך שכנגד מימון חלקי של ההליכים המשפטיים יזכה לחלק מהזכייה. משנדחו חלק מהתביעות והוצאת הספרים החליטה לערער רק על אחד מפסק הדין דרש המממן לערער דווקא על הליכים אחרים ודרש פיצוי בגין חלקו בזכיה אילו התקבלו הערעורים שלא הוגשו.
בית המשפט קבע כי החוזה בין הצדדים לא הופר משום שלא ניתן להשלים פרטים שלא נקבעו בחוזה, כאשר בין הצדדים לא התקיים נוהג קודם. פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו, יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים. לצורך כך יש להראות קיומו של נוהג והאם מדובר בנוהג שממנו ניתן להסיק הוספת הוראות מחייבות לחוזה. בנוסף, יש לוודא כי התנאי שמבקש מי מן הצדדים לקרוא לתוך החוזה אינו חסר באופן מכוון ושאין לגביו הסדר שלילי, כאשר ככל שהעניין מהותי יותר, כך סביר שמדובר בהשמטה מכוונת. כאן, לא הוכח קיומו של נוהג משום שהיה רק מקרה אחד ויחיד בו התדיינו הצדדים על השתתפות בערעור. בנוסף, נראה כי מדובר בהשמטה מכוונת משום שקשה לגבש מלכתחילה הסכמות על הגשת ערעור. לפיכך, אי שיתוף אחד הצדדים בהחלטה שלא להגיש ערעור אינה מהווה הפרת חוזה. בנוסף, כאשר אדם שאינו משפטן פועל בעניין משפטי על סמך ייעוץ משפטי שקיבל מעורך-דין לא ניתן להטיל עליו אחריות בגין תוצאת פעולתו גם אם הייעוץ התברר כשגוי ולכן לא ניתן לטעון להתרשלות באי הגשת הערעור