חברה הוקמה על ידי שני גורמים עם הסכם מייסדים שקבע שהחלטות מסוימות, לרבות שינוי זכויות חתימה, דורשות ישיבת דירקטוריון שבה נוכחים כל שלושת הדירקטורים. כשהחברה נדרשה למנות עורכי דין להליך משפטי התכנס הדירקטוריון אולם אחד מהדירקטורים, אשר חתום על הסכם עם הצד השני להליך המשפטי, לא התייצב וההחלטה התקבלה בלעדיו ובניגוד להסכם המייסדים. גם ישיבת דירקטוריון נוספת שנועדה לאשרר את ההחלטות התנהלה בלעדיו לאחר שלא התייצב.
בית המשפט דחה בקשה לסעד זמני שימנע כניסה לתוקף של ההחלטות. החברה הייתה מחויבת לקבל החלטות דחופות והחלטתו המודעת של הדירקטור שלא להתייצב לישיבה נודעה להכשיל החלטות שאינן לרוחו ועל כן מהווה התנהגות בחוסר תום לב. קיפוח בחברה הוא פגיעה, גם אם לא הייתה כוונת פגיעה, בציפיות הלגיטימיות של בעל מניות, אשר נבחנות בהתאם לאופי החברה, ההסכמים שבין בעלי המניות, צרכי החברה, מצבה הכלכלי, תנאי השוק בו פועלת החברה, ההיסטוריה של החברה ועוד. כאשר מדובר בחברה פרטית, הפועלת כ"מעין שותפות", ניתן להניח כי ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים כוללות גם את הציפייה לניהול משותף ושוויוני של החברה. עם זאת, הגנה על זכויותיו של המיעוט אין פירושה מתן זכות "וטו" למיעוט. גם אם קיימת זכות וטו לבעל מניות או דירקטור בתקנון או בהסכם מייסדים מוטלת על בעל זכות הווטו חובה לפעול בתום לב ולטובת אינטרס החברה. דירקטור או בעל מניות העושה שימוש בזכות הווטו שלו לקידום אינטרס אישי על פני אינטרס החברה, מפר את חובת תום הלב או חובת האמון החלה עליו. כאן הדירקטור לא חשף את תוכן ההסכם בינו לבין הצד השני להליך המשפטי ואינו יכול למנוע כניסה לתוקף של החלטות אותן ניסה למנוע בחוסר תום לב על ידי אי התייצבות לישיבות הדירקטוריון.
פורסם ב אפיק משפטי 325 30.12.2020