בהתאם להסכם הלוואה נרשמה הערת אזהרה "שלילית" על מקרקעין לטובת המלווה להבטחת הבטחת הפירעון, בדבר התחייבות הלווה להימנע מביצוע עסקה במקרקעין. זמן קצר לאחר מכן הוכרז הלווה פושט רגל.
בית המשפט העליון קבע, שרישום הערת אזהרה שלילית יוצר חוב מובטח, ולכן יש לראות במלווה נושה מובטח ובעל קדימות על נושים שאינם נושים מובטחים. החוק מכיר באפשרות לרשום הערת אזהרה אשר מקנה עדיפות על פני נושיו של בעל המקרקעין שפשט רגל וזאת מבלי לערוך כל הבחנה בין הערת אזהרה שלילית לבין הערת אזהרה חיובית. רישום הערת אזהרה מקל על ביצוע עסקאות במקרקעין ולמנוע תרמיות ומתן עדיפות לנושה בעל הערת אזהרה מסייעת לנושה לתמחר את האשראי שהוא נותן על ידי מתן אפשרות להעריך את מידת הסיכון. כאן, הסכם ההלוואה כלל התחייבות מפורשת של הלווה כלפי המלווה שתירשם הערת אזהרה שלילית על המקרקעין כבטוחה להחזרת ההלוואה וזו אכן נרשמה ולכן יש לראות במלווה נושה מובטח של הלווה.
פורסם ב אפיק משפטי 326 13.01.2021