חברה קנדית נתבעה באונטריו, קנדה, בסך של 450 מיליון דולר קנדי והגישה תביעה שכנגד בסך 550 מיליון דולר קנדי נגד עשרה גורמים, לרבות חברה ישראלית שעסקה במתן שירותי מודיעין עסקי ותעשייתי, ולגביה נטען שהייתה מעורבת בריגול עסקי. לאחר שהחברה הישראלית נכנסה להליכי פירוק דרשה החברה הקנדית לקבל מהמפרק מידע על החברה לשם ההליך המשפטי בקנדה בהתבסס על צו שניתן בהסכמה בקנדה, ללא קבלת עמדת החברה שבפירוק.
בית המשפט העליון דחה את הבקשה. על פי חוק, בית משפט בישראל יפעל לסייע לבית משפט זר ולקיים צווים של בתי משפט זרים, אבל זאת תוך הפעלת שיקול דעת ובית המשפט בישראל לא ייעתר לצו שהוצא על ידי בית משפט זר, מקום שבו הצו שניתן סותר מושכלות יסוד או פוגע בזכויות מהותיות על פי הדין הישראלי. כך, לא יינתן צו נגד גורם ישראלי שהוא לא בעל דין בהליך הזר או, כבמקרה זה, צורף כבעל דין רק כדי שניתן יהיה לקבל נגדו צווים. לא ניתן לקבל צו כללי לגילוי מסמכים שהוא בבחינת "מסע דיג במימי החברה". בנוסף, לאור עיסוקה של החברה במתן שירותי מודיעין עסקי, חשיפת המידע שבמחשביה עלולה לפגוע בצדדים שלישיים וגם מסיבה זו לא יתאפשר חיפוש כללי במחשבים.
פורסם ב אפיק משפטי 328 10.02.2021