הסכם שלשונו חד משמעית יפורש על פי לשונו מבלי להיזקק לכוונת הצדדים או לנסיבות חיצוניות

חברה העוסקת בתכנון טיולים ומדריך טיולים התקשרו בהסכם שקבע כי המדריך ישלם לחברה בעבור הזמנת 40 חדרים בארבע פעימות. החברה טענה כי מדריך הטיול הפר את ההסכם עת לא שילם בעבור חלק מהפעימות, בעוד מדריך הטיולים טען כי לא התחייב לחלוקת הפעימות למועדים קבועים.

בית המשפט קבע, כי מדריך הטיולים חייב בתשלום כלפי החברה. לשון החוזה היא נקודת המוצא בפרשנות החוזה, כל זמן שהיא ברורה וחד משמעית. לפיכך, רק ככל שלשון החוזה אינה ברורה, החוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. כאן, לשון ההסכם היא ברורה ומפורשת, כך שפרשנות החברה לפיה מדריך הטיולים מתחייב לשלם עבור 40 חדרים בארבע פעימות לפי תאריכים שנקבעו בין הצדדים, היא הפרשנות הנכונה. לפיכך, מדריך הטיולים הפר את ההסכם והוא חייב בתשלום לחברה.