חופש הביטוי הינו זכות יחסית ומוגבלת אשר אינה עומדת במקרים של הטרדה או לשון הרע

בעל ואשה ביקשו צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד אדם אשר הכריז על אהבתו אל האישה והקים אתרי אינטרנט ופרופילים באינטרנט במסגרתם פרסם פוסטים חוזרים ונשנים המצהירים על כוונותיו כלפי האישה וקוראים לה לעזוב את בעלה, לרבות אמירות המציגות את הבעל כרמאי ושקרן אשר עסקו כושל ואשר לו חובות כלפי נושים שונים.
בית המשפט קיבל את הבקשה והורה למפרסם ההודעות להפסיק להטריד את הבעל והאישה או לפרסם כל פרסום נוסף בעניינים. בעוד שלמפרסם הפוסטים עומדת הזכות לחופש הביטוי, הרי שחופש הביטוי הינו זכות יחסית המוגבלת על ידי זכויות של אחרים והיא אינה עומדת במקרים של הטרדה או לשון הרע. מטרת הפרסום של מפרסם הפוסטים אינה לעורר עניין ציבורי או להזהיר נושים מפני עסקו של הבעל, אלא ברצונו לסכל את הקשר בין הבעל והאישה. הטרדה בפרסום יכולה להיחשב ככזו גם אם מדובר בפרסום דברים נכונים, כאשר הפרסום נעשה באופן חוזר ונשנה, מתוך מניעים שאינם טהורים או שלא לטובת הציבור, באמצעים אלקטרוניים וכאשר קיים חשש כי בעתיד הפעולה תחזור על עצמה. כאן, גם אם תוכן הפרסומים נכון בעיקרו, הרי שמתוכן הפרסומים ומכלול הנסיבות בהן פורסמו עולה כי מטרת הפרסום אינה הגנה על הציבור או חשיפת האמת, אלא ניסיון לפגוע בבעל ובקשר בינו ובין אשתו. בנסיבות אלה, כאשר קיימת הטרדה בפרסום הפוגעת בשלוות נפשו של המוטרד, יש הצדקה להגביל את זכותו של מפרסם הפוסטים לחופש הביטוי.