חברה אשר התמודדה בהליכי מכרז אשר הוציא תאגיד ביוב עירוני, ביקשה לאחר חודש וחצי לפסול את זכייתה של המתחרה במכרז כיוון שהיא אינה עומדת בתנאי הסף שהוצבו למכרז.
בית המשפט דחה את הבקשה לפסילת הזכייה במכרז וקבע כי החברה המפסידה הגישה את בקשת הפסילה בשיהוי בלתי סביר. הכלל הנהוג בעניין מכרזים הוא כי משך השיהוי המותר בהליכי מכרז לתקיפת תוצאות המכרז חייב להיות קצר ביותר, וזאת כיוון שכל עיכוב בתקיפת התוצאות כאמור, ואפילו הקטן ביותר, עשויה להביא לשינוי הנסיבות באופן אשר מונע את האפשרות לפסילת התוצאות. על מנת לבחון אם במקרה מסוים התרחש שיהוי בלתי סביר בתקיפת תוצאות המכרז, יש לבחון ראשית האם התקיים שיהוי אובייקטיבי, כלומר האם השיהוי מביא לפגיעה באינטרסים של מפרסם המכרז והזוכה בו, והאם אלה שינו את מצבם באופן כזה שביטול הזכייה יביא לפגיעה בלתי ראויה באינטרסים הכלכליים שלהם. לאחר מכן יש לבחון את השיהוי הסובייקטיבי והאם העיכוב מצד הגוף המבקש את פסילת התוצאות מרמזת כי הוא ויתר על זכויותיו. בסופו של דבר, יש לבחון אם דחיית בקשת הפסילה תגרום לפגיעה חמורה בשלטון החוק המצדיקה התעלמות מעצם השיהוי. כאן, הזוכה במכרז כבר החל באספקת השירותים ושינה את מצבו בהסתמך על תוצאות המכרז, והחברה המפסידה התעכבה באופן משמעותי בהעלאת טענותיה וזאת על אף שידעה עוד במועד הזכייה במכרז כי הזוכה לא עומדת בתנאי הסף. לאור זאת, יש לדחות את טענות החברה המפסידה ולקיים את תוצאות המכרז כפי שהן.