בעל מניות בחברה פרטית העמיד לרשות החברה נכס בבעלותו על מנת שתנהל אותו ותזכה לכספי השכירות. החברה, שנוהלה בפועל על ידי בנו, הטעתה שוכרים, הפסיקה את הפעילות והנכס נמכר.
בית המשפט קבע, כי אין מקום לחייב את בעל המניות בחובות החברה לשוכרים. ייחוס חוב של חברה לבעל מניות בה ייעשה רק במקרים חריגים, ואין להתעלם ממסך ההתאגדות אפילו כאשר בעל מניות נוהג ברשלנות בניהול החברה. אין לחייב בעל מניות בחובות החברה בגין העובדה שהוא העניק לה מהונו ומנכסיו, או "הבריח נכסים אל החברה", וכשבעל המניות לא משך מהחברה כספים תוך קיפוח נושיה. כאן, בעל המניות לא היה מעורב בכריתת חוזה השכירות, שנכרת כשנתיים לאחר שהעמיד את הנכס לחברה, או בהפרתו וגם לא התעשר מכך שכן כספי השכירות שנגבו הועברו על ידי בנו לצדדים שלישיים ללא מעורבותו. גם אם בעל המניות התרשל בפיקוח אחר בנו שניהל את החברה, כאשר לא הוברחו כספים מהחברה לבעל המניות, אין זה מספיק כדי לחייב את בעל המניות אישית, רק משום שהוא העניק לחברה את הזכות לגבות דמי שכירות מנכס שבבעלותו.
פורסם ב אפיק משפטי 339 14.07.2021