משתתף במכרז טען כי הזוכה זכה בהתבסס על תצהיר שקרי, אך טענותיו נדחו על ידי ועדת המכרזים. בדיעבד התברר, כי טענות אלה נכונות והמשתתף שהפסיד דרש פיצוי בגין הרווח שאיבד כתוצאה מאי זכייתו במכרז.
בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע, כי מציע שלא תקף את הפגם שנפל בהליך המכרז ולא דרש כי תיאכף ההתקשרות עמו אינו רשאי לתבוע פיצויים בגין אי זכייתו. מציע אשר הפסיד במכרז בשל פגם שנפל בפעולת הרשות בעלת-המכרז, זכאי לתבוע מאותה רשות פיצויי קיום – פיצויים אשר יעמידו את המציע במצב בו היה נמצא אילולא הפגם. עם זאת, מציע שקופח במכרז אינו יכול לתבוע פיצויי קיום בגין אי-זכייתו אם לא הקדים לכך תקיפה ישירה של הליך המכרז ודרש כי זכייתו תיאכף. כאן, המשתתף שלא זכה העלה על הכתב את טענותיו אך חרף הטענות שהיו לו במשך 32 חודשים לא נקט בשום הליך כדי לעמוד על זכויותיו כדי לתקן את העוול. אילו היה מגישה צו מניעה ונדחה, הייתה שמורה לו הזכות לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו אך מאחר ולא טרח לנקוט בהליך זה אינו זכאי לפיצוי.