רק לפני שבועיים הרחבנו במסגרת תפוצה זו על הבשורה מבית מדרשו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתה הכריז בית המשפט הנכבד כי אין לקבל את פרשנות רשות המיסים לפיה יש להחיל את הפרשנות שקדמה להלכת קלס על חזקות סעיף 66(ד) לפקודה גם לאחר הלכת קלס וכבר מצא לנכון בית המשפט העמית מבאר-שבע לצנן את שמחתנו על מה שהובן על ידינו כתיקונו של עוול. על פי פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב נפתח פתח מעשי לבני זוג העובדים במסגרת חברה משותפת, שותפות או בית עסק, לזכות בחישוב נפרד במידה ויוכיחו כי השכר הנפרד המשולם לשניהם מוצדק וכי כל אחד זכאי לשכרו בזכות פועלו שלו. במקרה בענייננו, ייתכן שאכן לא היה מקום לזכות את בני הזוג העותרים בחישוב נפרד היות ודובר בחברה למתן שירותים אשר נסמכה כולה על המוניטין, הניסיון והמקצוע של בן הזוג, כאשר בת זוגתו הועסקה בתפקיד אדמיניסטרטיבי לצד מזכירות נוספות. יתירה מזאת, הוכח כי בשלוש השנים נשוא הערעור, הוקפץ שכרה של בת הזוג פי 6 ובמקביל פחת שכרו של בן הזוג בשיעור דומה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע אכן קבע לפיכך כי גם לפי מבחניו הפרשניים החדשים של המחוזי בתל-אביב לא היה מקום להיעתר לבקשה לחישוב נפרד, אולם לא הסתפק בכך וציין באוביטר דיקטה מוחלט, כי לדידו פרשנותו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב היתה מוטעית וניתן להגיע אליה רק בדרך של שינוי חקיקה ולא על דרך פסיקה. תוצאת הדברים הינה אם כן, כי ציבור הנישומים פסע צעד אחד קדימה, אולם גם לפחות צעד וחצי אחורה.
בעקבות פסיקה זו, אנו מחזקים את המלצתנו לבני זוג המפיקים הכנסתם מבית עסק, שותפות או חברה בבעלותם המשותפת, להיוועץ בעו"ד המתמחה בדיני מיסים על מנת לאתר את הנתיב המתאים ביותר לחלוקת ההכנסות בין בני הזוג באופן שימזער את התנגדות רשות המיסים ובמקביל את נטל המס המשותף.