בית המשפט העליון דן בשאלת תוקף שעבוד אשר נרשם באיחור (דהיינו שלא תוך 21 הימים הקבועים בס' 179(א)(1) לפקודת החברות) ולאחר שהחלו הליכי פירוקה של חברה. בית המשפט קבע, כי אין לומר בעניין דנן כי מדובר בהעדפת מרמה לפי סע' 98(א) לפקודת החברות משום שאין מדובר באילוץ או שידול שלא כדין מצד הנושה מאחר שעל מנת לטעון להעדפת מרמה יש להראות שנעשתה פעולה מסוימת מצד החברה המועמדת לפירוק ובהיעדר מעשה, לא ניתן לדבר על העדפת מרמה.
עם זאת, קבע בית המשפט העליון כי אין תוקף לשעבוד שנרשם שכן השעבוד נרשם לאחר שהחלו בהליכי הפירוק ולאחר שחלפו 21 הימים מאז החלו הליכי הפירוק אשר במסגרתם ניתן היה לרשום השעבוד. עוד הוסיף בית המשפט כי במקרים נדירים בלבד, כגון תרמית, יאריך בית המשפט את מועד הרישום כאשר עומדת בקשה לפירוק החברה וזאת על מנת שלא לפגוע בנושים.
משרדנו עוסק רבות בתחום הפירוקים והכינוסים ומלווה הן נושים של חברות ויחידים והן חברות בפירוק, כינוס או הבראה או יחידים בהליכים דומים