יזם גייס משקיעים לחברת סטרט-אפ בתחום הסלולר, אולם במשך כ-7 שנים ולמרות זכיה בפרסים ומשאים ומתנים רבים מול חברות טכנולוגיה גדולות, לרבות סוני, סמסונג, LG, "אמאזון", "מוטורולה", "גוגל", "מיקרוסופט", "נוקיה", "אינטל", "ורייזן" ועוד, לא נחתמה כל עסקה בשל ניהול בעייתי, לרבות ניהול משא ומתן מול גוגל שלא בנוכחות נושא משרה בכיר בחברה וללא עורך דין. המשקיעים, שלא הם ולא הדירקטוריון בחברה קיבלו עדכונים שוטפים, למעט הודעות לחלק מהם בלבד ומידי פעם, דרשו את החלפת היזם כמנכ"ל החברה בשל קיפוחם.
בית המשפט קבע שמדובר בקיפוח וכי אמנם אין מקום להחליף את המנכ"ל אך נדרש לקיים ישיבות דירקטוריון סדירות ולמסור מידע מלא ושוטף. קיפוח הוא פגיעה בציפיות הלגיטימיות של בעלי המניות בהתאם לאופי החברה והנסיבות. קביעת קיומו של קיפוח תלויה בשאלה האם התוצאה היא מקפחת ואינה מתמקדת במניעיו של המקפח וגם אם אירוע מסוים אינו מקפח לכשעצמו, מקבץ אירועים יכול ליצור תוצאה של קיפוח. גם אם משקיע ידע על מארג הכוחות והתפקידים בחברה, אלא אם ויתר במפורש על טענת קיפוח, בעצם הרכישה של מניות בחברה אין כדי ליצור ויתור, השתק או מניעות מלטעון לקיפוח. כאן היזם ניהל את החברה בעצמו במשך שנים תוך שהוא לא מעדכן כנדרש את בעלי המניות ומנהל משאים ומתנים באופן בלתי סביר, לרבות שליחת אדם שאינו מנהל בכיר בחברה לנהל את המשא ומתן עם גוגל ללא ייעוץ משפטי ראוי. לשם ניהול תקין של החברה אין די בידיעה של בעל מניות בין משום ששהה במשרדי החברה ובין משום שקיבל הודעות דואר אלקטרוני ספורדיות אלא נדרש תהליך סדור של יידוע בעלי המניות על נושאים מהותיים וקיום דיון שבעקבותיו יתקבלו החלטות. כאן, מדובר במקרה קיצוני של כשל בניהול ואי הבאת הפוטנציאל של החברה לכדי מימוש תוך אי קיום ישיבות מסודרות של דירקטוריון החברה וקבלת החלטות בפועל על ידי היזם בלבד, ולכן מדובר בקיפוח של המשקיעים.