אדם התקשר בעל פה עם אדם אחר כדי שירכוש עבורו דירות להשקעה בארצות הברית, אולם לאחר ביצוע העסקה גילה שמדובר בדירות שאינן ראויות למגורים.
בית המשפט הורה על פיצוי הרוכש אך גם על הפחתת הפיצוי בשל האשם התורם שלו. על פי החוק חוזה יכול שיהיה בעל פה, אלא אם קיימת בחוק מסוים דרישת כתב פרטנית. בעסקאות במקרקעין בישראל נדרש מסמך בכתב, אולם כאן מדובר ברכישה של דירות מחוץ לישראל ולכן דרישת הכתב במקרקעין לא חלה וההסכם בעל פה מחייב. כאן מדובר בהסכם העוסק ברכישת נכסי נדל"ן בחו"ל, שהוא הסכם מורכב שראוי היה שתנאיו יקבעו בצורה ברורה ומנוסחים בכתב, אך למרות זאת הדברים סוכמו בעל פה ומבלי שהרוכש אף בדק את הנכס מראש ולאחר מכן התעורר ויכוח מה היו תנאי העסקה. האחריות למחדל זה מוטלת על כתפי הצדדים באופן שווה ולכן לרוכש אשם תורם והפיצוי לו הוא זכאי יופחת.