ספק של חברה דרש לחייב בעל מניות שלה, שהיה גם בפועל סמנכ"ל הכספים בה, באופן אישי בחובות החברה אליו בגין יתרות חוב עבור סחורה שסופקה, לאחר שהציג לו מצגים שקשייה התזרימיים של החברה קלים ואין מדובר בקושי כלכלי אמיתי בגינו קיים חשש ממשי לאי פרעון והמשיך להפיק שיקים מעותדים ולחתום עליהם.
בית המשפט ייחס לבעל המניות את חובות החברה באופן אישי מאחר שניהל את החברה ב'מימון דק' והסתיר מנושה החברה את מצבה הכספי האמיתי. חיוב אישי של בעל מניות ייעשה במקרים חריגים בהם התקיימו התנאים המיוחדים להרמת מסך התאגדות. ניהול חברה במצב של 'מימון דק', שמתרחש כאשר ההון העצמי או מלאי הנכסים בחברה אינו מספיק כדי לכסות את התחייבויות החברה, הוא שימוש אסור במסך ההתאגדות מאחר שבעל המניות 'נהנה' מסיכויי הרווח של החברה, אך מצד שני אינו שותף לסיכוני ההפסד של החברה – המגולגלים בנסיבות אלו אל כתפיהם של הנושים החיצוניים. בנוסף, אורגן של חברה אינו פטור מחובה אישית ככל שפעל באופן לא תקין כלפי צדדים שלישיים. במקרה זה, בעל המניות ידע שחובות החברה עולים על שווי נכסיה ולמרות זאת המשיכה החברה, בידיעתו ובחתימתו על שיקים, להזמין סחורה ולהוציא שיקים עתידיים ללא כיסוי. בנוסף, תפקידו בניהולה של החברה כלל חתימה אישית על שיקים של החברה, ובהתאמה ביקורת על התנהלותה הכספית אגב כך ולכן חלה עליו חובת זהירות כלפי הספק כחלק מחובת הזהירות הכללית של מנהל כספים בחברה אל מול נושיה המסתמכים על מצגיו. לכן, בעל המניות חב באופן אישי בחובות החברה.