רוכשי דירות ויתרו בהסכמי הרכישה על זכויות הבניה "בכל עת".
בית המשפט דחה את טענתם של הרוכשים שזכויות בניה שלא היו קיימות בעת רכישת הדירה שייכות להם וקבע שההסכמה שניתנה על ידם בחוזה המכר כוללת גם ויתור על זכויות בנייה עתידיות. זכויות בניה, לרבות עתידיות, מהוות "נכס" הנבדל מהמקרקעין ומהרכוש המשותף ובהעדר הסכמה חוזית אחרת מוקנות לכלל דיירי הבית המשותף, כל אחד לפי שיעור החזקותיו במקרקעין. בעוד שויתור על זכויות בניה קיימות מחייב רף הסכמה ברורה ומפורשת של המוותר, הרי שבמקרה שבו כבר קיים ויתור מפורש על זכויות הבניה הקיימות בהסכם המכר ניתן ללמוד על ויתור על זכויות בנייה עתידיות גם ללא הסכמה מפורשת בהסכם. כאן, הסכמי המכר כוללים התייחסות ברורה ומפורשת לכך שהנכסים נמכרים ללא זכויות הבניה הקיימות. לכן, די בכך שהויתור בהסכם כולל התייחסות לכך שמדובר על זכויות בנייה שיהיו קיימות "בכל עת" בכדי לקבוע כי כוונת הצדדים הייתה לוותר גם על זכויות הבניה העתידיות. לפיכך הרוכשים ויתרו על זכויות הבנייה הקיימות והעתידיות.