צדדים להסכם אינם יכולים להתנות על הכלל השולל כפל פיצוי בגין אותה העוולה

תביעה הוגשה לבית המשפט על מנת שזה יקבע האם התובע זכאי הן לפיצוי מוסכם והן לפיצוי בגין נזקיו וזאת מתוקף הסכם שחתמו הצדדים אשר אינו קובע דבר בנוגע לכלל לפיו אין כפל פיצוי בגין אותה העוולה. בית המשפט קבע כי לתובע זכות הברירה בין הפיצוי המוסכם ובין פיצוי בעד הנזק שנגרם, ניתן לתבוע את שניהם רק כאשר מדובר בפיצוי בגין ראשי נזק שונים. העקרון האוסר על כפל פיצוי הוא עיקרון שאין לצדדים הכוח לסטות ממנו, גם אם יכתבו זאת במפורש בהסכם ביניהם. כך, למשל, התובעים אינם יכולים לקבל מהנתבעים גם פיצויים מוסכמים וגם דמי שכירות ראויים. עם זאת, ניתן לבחור את האלטרנטיבה שתעניק להם את הפיצוי הגבוה יותר. מכאן שאין בכך שהתובעים כבר קיבלו את הפיצויים המוסכמים, כדי לשלול מהם את זכותם לקבלת ההפרש שבינם לבין הפיצוי המגיע להם בגין נזקיהם וזאת תוך הפחתת הפיצויים המוסכמים שהתקבלו.