תביעה הוגשה לבית המשפט על מנת שזה יקבע האם התובע זכאי הן לפיצוי מוסכם והן לפיצוי בגין נזקיו וזאת מתוקף הסכם שחתמו הצדדים אשר אינו קובע דבר בנוגע לכלל לפיו אין כפל פיצוי בגין אותה העוולה. בית המשפט קבע כי לתובע זכות הברירה בין הפיצוי המוסכם ובין פיצוי בעד הנזק שנגרם, ניתן לתבוע את שניהם רק כאשר מדובר בפיצוי בגין ראשי נזק שונים. העקרון האוסר על כפל פיצוי הוא עיקרון שאין לצדדים הכוח לסטות ממנו, גם אם יכתבו זאת במפורש בהסכם ביניהם. כך, למשל, התובעים אינם יכולים לקבל מהנתבעים גם פיצויים מוסכמים וגם דמי שכירות ראויים. עם זאת, ניתן לבחור את האלטרנטיבה שתעניק להם את הפיצוי הגבוה יותר. מכאן שאין בכך שהתובעים כבר קיבלו את הפיצויים המוסכמים, כדי לשלול מהם את זכותם לקבלת ההפרש שבינם לבין הפיצוי המגיע להם בגין נזקיהם וזאת תוך הפחתת הפיצויים המוסכמים שהתקבלו.
פורסם ב אפיק משפטי 179 27.05.2015
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות