בעל מקרקעין שלא דורש תשלום בגין דמי שימוש בזמן אמת ייחשב כמי שויתר מכללא על זכותו

בעלת זכויות בדירה הגישה תביעה נגד בני משפחתה לקבלת דמי שימוש ראויים בגין התקופה בה התגוררו בדירה. בני המשפחה טענו כי אין לחייבם בגין דמי שימוש מאחר ובעלת הזכויות לא פנתה אליהם מעולם לשם קבלת דמי שכירות.

בית המשפט קבע כי כאשר בעל מקרקעין ידע ‏על הימצאות המחזיק במקרקעין, אך ישב בחיבוק ידיים ונמנע במשך תקופה ארוכה מהעלאת דרישה לתשלום שכר דירה או דמי ‏שימוש ראויים, יש לראות את המחזיק בכל אותה תקופה כבר רשות שמסתמך על כך שבעל ‏המקרקעין וויתר מכללא על תשלום שכר דירה או דמי שימוש ראויים. ציפייה והסתמכות זו מתקיימת ביתר שאת בייחוד, כאשר בין הצדדים קיימים יחסים משפחתיים. במקרה דנן, נקבע כי בהעדר ביסוס ראייתי המעיד כי נמסרה למחזיקים דרישה לתשלום דמי שכירות או דמי שימוש ‏ראויים החל מיום תחילת תפיסת החזקה בדירה, הפתרון הראוי הוא לחייב את ‏המחזיקים בתשלום שכר שימוש ראוי החל מהמועד הראשון בו הודו המחזיקים כי הובאה לידיעתם דרישה‏ לתשלום דמי שימוש ראויים.