בהחלטה אשר ניתנה השבוע על ידי כב' השופטת דר' מיכל אגמון גונן הסדיר בית המשפט את הבעיה אשר נוצרה בעקבות פסיקה קודמת של בית המשפט מלפני חודשיים (עניין עת"מ 1712-08 פרידה נמיר ואח' נ' ראש עיריית תל אביב ואח' עליו עמדנו בגליון 62 מיום 11 נובמבר, 2010).
באותו מקרה קבעה כב' השופטת ברוש, כי לצורך סגירת חורף נדרש היתר בניה. כעת הבהיר כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן את המצב המשפטי ואפשרה שוב הוצאת היתרים על ידי הרשויות.
במקרה דנן, מסעדה בקניון הגישה בקשה לאישור בניית סוכך חורף אשר יגן על הסועדים היושבים מחוץ ובצמוד למסעדה. הועדה המקומית והועדה המחוזית סירבו לאשר בעיקר מכיוון שאין אפשרות לאשר את בניית הסוכך מפני שמדובר באזור ציבורי אשר בניה מסוג זה תבטל את המעבר החופשי של הציבור ומכיוון שמכח חוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 לשם בניית סוכך כאמור לעיל יש לקבל היתר בניה המחייב אחוזי בניה מכח תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות והיתרים), תשנ"ב - 1992.
בית המשפט קבע, כי המחוקק התקין את תקנה תכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמצת) תשס"ג - 2003 בדיוק למקרים שבהם יש צורך להקים מבנים זמניים כגון סוכך עונתי. מכח התקנה יכולה העותרת לבקש בהליך מזורז מהועדה לתכנון ובניה היתר מצומצם לבניית הסוכך ואין זה רלוונטי אם נשארו אחוזיי בניה עיקריים בנכס האמור. בית המשפט קבע כי פרשנו אחרת תשאיר בתי קפה ומסעדות ללא אפשרות חוקית להקים סוככים, דבר אשר אינו רצוי מבחינה ציבורית, כלכלית וחברתית וגם פוגעת בעסקים באופן שאינו מידתי לאור העובדה שעד לאחרונה הורשו עסקים לבנות סגירות חורף מכח חוק עזק עירוני וביססו על כך את עסקם.
נציין, כי לשם קבלת היתר מכח התקנות לתכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת) תשס"ג - 2003 על העסקים לפנות לועדה לתכנון ובניה ולמלא את המסמכים הנדרשים בהתאם למצויין בתקנות לתכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת) תשס"ג - 2003, פרוצדורה אשר הינה יחסית קלה ומהירה בהרבה מהפרוצדורה הרגילה, ביחוד כאשר מלווה בליווי משפטי ושל אנשי מקצוע בתחום.