בית המשפט נדרש לאחרונה למחלוקת בנוגע לאי תשלום דמי שכירות, לאור התנערות השוכרת מעצם היותה צד להסכם שכירות. השוכרת טענה כי לא נתנה הסכמתה לשלם דמי שכירות, היות ומי שחתמו על הסכם השכירות מטעמה אינם מורשיי חתימה. בית המשפט קבע, כי עת השוכרת שילמה במשך למעלה משנתיים דמי שכירות לא מדובר בתשלום בהיסח הדעת. זאת ועוד, השוכרת נטלה חלק פעיל בפעילות אשר התקיימה במושכר. לאור האמור, התנהלות השוכרת מקימה נגדה את דוקטרינת הסמכות הנחזית, אשר משמעה הטלת אחריות של תאגיד כלפי צד שלישי שהוטעה להאמין שהפועלים בשם התאגיד עושים כן בסמכות. השוכרת אינה יכולה להתנער מההסכם שעה שהחותם על ההסכם יצר מצג שהוא שליחה המוסמך וכשיר לחייבה בהסכם ולאור העובדה שהשוכרת פעלה על פי הוראות ההסכם במשך שנים.
פורסם ב אפיק משפטי 124 17.04.2013
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות