בית המשפט נדרש לאחרונה למחלוקת בנוגע לאי תשלום דמי שכירות, לאור התנערות השוכרת מעצם היותה צד להסכם שכירות. השוכרת טענה כי לא נתנה הסכמתה לשלם דמי שכירות, היות ומי שחתמו על הסכם השכירות מטעמה אינם מורשיי חתימה. בית המשפט קבע, כי עת השוכרת שילמה במשך למעלה משנתיים דמי שכירות לא מדובר בתשלום בהיסח הדעת. זאת ועוד, השוכרת נטלה חלק פעיל בפעילות אשר התקיימה במושכר. לאור האמור, התנהלות השוכרת מקימה נגדה את דוקטרינת הסמכות הנחזית, אשר משמעה הטלת אחריות של תאגיד כלפי צד שלישי שהוטעה להאמין שהפועלים בשם התאגיד עושים כן בסמכות. השוכרת אינה יכולה להתנער מההסכם שעה שהחותם על ההסכם יצר מצג שהוא שליחה המוסמך וכשיר לחייבה בהסכם ולאור העובדה שהשוכרת פעלה על פי הוראות ההסכם במשך שנים.
פורסם ב אפיק משפטי 124 17.04.2013
אולי יעניין אותך גם
אי תשלום לעובד עקב קריסה כלכלית בשל מגיפת הקורונה אינה מצדיקה הרמת מסך וחיוב אישי
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
אזורי ת"א: הרמת מסך או ייחוס אחריות אישית לאורגן יעשו רק במקרים חריגים, בין היתר כשנעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות.
בנק רשאי לסרב להעניק שירות לארגון שתמך בפעילות טרור גם אם הארגון כבר לא תומך בה
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
מחוזי ת"א: בנק לא רשאי לסרב לספק שירות, אלא מטעמים סבירים; לצד זאת, חלות על בנקים גם חובות כגון סירוב לתת שירותים ללקוחות שפעילותם מעלה "דגלים אדומים", גם אם מדובר בפעילות עבר.
יצירה שצולמה מחוץ לישראל תהיה מוגנת בזכות יוצרים בישראל אם פורסמה לראשונה בישראל
זכויות יוצרים, סימני מסחר, תקשורת ואמנים
יישוב סכסוכים
שלום ת"א: שימוש בצילום תוך לקיחת חירות אמנותית לבצע בו שינויים ללא אישור ומבלי ליתן קרדיט ליוצר הצילום מהווה פגיעה בזכות היוצרים.
משכיר דירה שלא פועל לתיקון נזילה במשך זמן סביר עלול לשלם פיצויים לשוכר
מקרקעין
יישוב סכסוכים
קטנות בת-ים: על משכיר חלה אחריות בהתאם לחוק לבצע תיקונים במושכר תוך "זמן סביר". הזמן הסביר" בדירת מגורים הינו פרק זמן של עד שלושים יום, ואף פחות מכך במקרים דחופים.