משקיע בחברה תבע מנהל בחברה להחזר השקעתו בה כבעל מניות בה. השאלה שעלתה היא האם זכאי התובע להחזר השקעתו כבעל מניות בחברה ולפיצויים בגין הפסקת פעילות המיזם בו השקיע? בית המשפט קבע כי באופן עקרוני, אין מניעה לכך שתוטל על מנהל חברה, ולעיתים אף על בעל שליטה, חובת זהירות מושגית כלפי בעל מניות רגיל בה. לצורך כך היה על התובע להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק הנטען. ככזו, קבע בית המשפט כי אמנם הסוגיה הנדונה היא בעלת גוון אישי, ואכן במהותה היא תביעה של ספק החברה (באותו מקרה בעל מניות בה) בשל נזקין שנגרמו לו ואובדן הכנסה. עם זאת, באשר לאובדן השקעתו בחברה ולתביעתו להחזר ההשקעה, קבע בית המשפט כי השקעה עסקית, ככל השקעה אחרת, טומנת בחובה סיכונים וסיכויים. במקרה כזה מדובר בנזק משני של אובדן ההשקעה וירידת ערך החברה ובגין רכיבים אלה, היה על התובע לפנות להליך של תביעה נגזרת, או הליך אחר שבה החברה תתבע ישירות באופן שתחויב לפעול לטובת בעלי מניות המיעוט שבה.
פורסם ב אפיק משפטי 119 06.02.2013
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות