איחור בתשלום על פי הסכם אינו מהווה הפרה יסודית של ההסכם המזכה באפשרות לביטולו

במסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים התחייב אחד הצדדים להעביר סכום כסף אל הצד השני. סכום זה לא הועבר במסגרת הזמן שהוקצב לכך. עלתה השאלה - האם איחור בתשלום זה הינו הפרה יסודית אשר עשויה לזכות את הצד שמולה הופר ההסכם, בזכות להכריז עליו כבטל. בית המשפט קבע כי כאשר עסקינן בהפרה בדמות איחור בתשלום, הרי שהפרה כזו תיחשב, דרך כלל, כהפרה יסודית, במידה והאיחור לא נבע מנסיבות מיוחדות. ההכרעה האם מדובר בהפרה יסודית אם לאו תיעשה על יסוד מכלול השיקולים, תוך הפעלת מבחן גמיש של צדק וסבירות בנסיבותיו של כל מקרה.
צדקת בטלות חוזה עקב הפרתו הפרה שאינה יסודית נבחנת בשתי קבוצות עיקריות של שיקולי צדק. האחת – שיקולים הנוגעים למאזן האשמה בין הצדדים; והשנייה – שיקולים הנוגעים למאזן האינטרסים שלהם. במסגרת מכלול השיקולים יבחן בית המשפט, בין היתר, תום ליבם של הצדדים; המניע לביטולו של ההסכם בידי הנפגע; קיומה של התרשלות של המפר ועוד. כמו כן יבחן מאזן הנוחות בין הנפגע למפר, תוך התייחסות לשלב בו מצוייה העסקה, ומידת הסתמכות הצדדים על ההסכם. כך שבאותו מקרה, אמנם הוכרז כי האיחור בהעברת התשלום הינה הפרה יסודית, אולם באותו מקרה אין מדובר בהפרה שתזכה בהכרזה על בטלות ההסכם.