אפיק משפטי 120 20.02.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

31 דצמבר 2012

מנהל בחברה עשוי להיות אחראי אישית לאי דיווח מס של החברה אם לא פעל למניעת העבירה

המבקש ושותפו, ניהלו חברה פרטית אשר עסקה בייבוא, לא הגישו במועד דו"חות מס על הכנסותיה של החברה במשך שנתיים. בית המשפט הרשיע את המבקש בשתי עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה – אי הגשת דין וחשבון, וגזר עליו של מאסר בפועל ל 7 חודשים, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 50,000 ₪ (אשר הופחתו מאוחר יותר בהסכמה בעת הליך ערעור לשלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וקנס מופחת לסך של 25,000 ₪). בית המשפט...

28 ינואר 2013

בית המשפט רשאי לקבוע תנאי העסקה של בעל שליטה במסגרת פשרה בתביעה נגזרת

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בשאלה האם הוא מוסמך לאשר תנאי העסקה של בעל שליטה במסגרת הסדר פשרה בתביעה נגזרת וזאת מבלי לקבל אישור של ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה, כפי שהיה נדרש על פי חוק אילו הייתה החברה מאשרת תנאים אלה. בית המשפט קבע, כי הליך תביעה נגזרת מקנה לבית המשפט סמכות להעביר לבעל מניות שהוא נותן בו אמון את הכוח לפעול בשם החברה. לשון אחר, בית המשפט מעניק לתובע הנגזר סמכות חריגה לקבל את כל ההחלטות באשר לאופן ניהול התביעה, לרבות סיום ההליך בפשרה. חוק החברות אינו קובע הכרח פרשני, לפיו לצורך אישור הסכם פשרה במסגרת תביעה נגזרת נדרש אישור הגופים הנמנים בחוק. כך, החברה באמצעות התובע הנגזר, יכולה להביא את הסכם הפשרה בתביעה הנגזרת לאישור בית המשפט וזאת מבלי שההסכם אושר על ידי הגופים הרלוונטיים בחברה. בית המשפט הוסיף וציין, כי הצדדים להסכם פשרה בתביעה נגזרת הם בעל עניין מצד אחד ותובע נגזר כנציג החברה וכבעל מניות מיעוט- מהצד השני. משכך, הסכם הפשרה משקף משא ומתן אמיתי בין צדדים. יחד עם זאת, על בית המשפט לבחון את הסכם הפשרה לגופו, ואת השאלה האם הוא מיטיב עם החברה- רק לאחר בחינה זו יאשר בית המשפט את ההסכם.

03 פברואר 2013

על דירקטוריון החברה לאשר עסקה הקשורה בתנאי העסקת נושא משרה בכדי ליתן לה תוקף

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דן לאחרונה בשאלה האם עובד ששימש כמנכ"ל אצל המעבידה זכאי למענקים וכספים על פי מסמך שנחתם בינו לבין רוכש פוטנציאלי של החברה. בית הדין קבע, כי אין חולק שהחברה או גורם מוסמך מטעמה לא היו צד למסמך. מעבר לכך, חוק החברות קבע דרך לאישור עסקאות הקשורות בתנאי העסקת נושא משרה וזאת על מנת להגן על החברה מפני עסקאות בעלי עניין ונושאי משרה שאינן לטובתה. כך, עניינים הקשורים בתנאי העסקת נושא משרה צריכים להיות מאושרים על ידי דירקטוריון החברה ואילו בענייננו לא הוצגה כל ראיה שניתן כל אישור. מעבר לכך, בית הדין ציין כי הסכמות אליהן מגיע מנכ"ל חברה בנושאים הקשורים לתנאי העסקתו עם רוכשים פוטנציאליים של מניות החברה ללא קבלת אישור מדירקטוריון החברה, אינן מתיישבות עם חובת הנאמנות והחובה שלא לפעול בניגוד עניינים. זאת ועוד, בית הדין קבע כי העובד והרוכש הפוטנציאלי ידעו כי המסמך חסר נפקות משפטית בהעדר אישור החברה. לאור האמור, נפסק כי אין לאכוף את מסמך ההתחייבות.

12 פברואר 2013

חוזה למתן שירותים אינו הסכם המושתת על יחסי אמון שלא ניתן לדרוש אכיפתו

חברה זכתה במכרז לביצוע עבודות שונות, כאשר אחד מהתנאים הנדרשים לשם עמידה בתנאי החוזה היה קיום היתר רעלים בר תוקף. בדיעבד הסתבר כי היתר הרעלים זויף על ידי אחד העובדים כדי להסתיר את העובדה שפג תוקפו. העובד פוטר באופן מיידי והחברה יידעה על כך הן את מזמין המכרז ופעלה מייד להוצאת היתר רעלים חדש. על אף האמור, מזמין המכרז הודיע לחברה על ביטול החוזה בשל הפרתו. בית המשפט נתן צו זמני המונע את ביטול החוזה תוך שהבהיר, כי החברה מבצעת את החוזה מאז תחילתו; כי השקיעה משאבים רבים לשם ביצוע העבודות; וכי בידי המשיבה היתר רעלים בתוקף עד ליום סיום החוזה וההפרה הנטענת תוקנה בסמוך לאירוע כך שלא ניתן עוד לבטל את החוזה. בית המשפט העליון גם דחה טענה כי יש לבטל החוזה בשל משבר האמון שנוצר וקבע כי המדובר בהסכם למתן שירותים ולא בהסכם המושתת על יחסי אמון נוסח הסכמי יצרן-מפיץ/משווק.

05 פברואר 2013

איחור בתשלום על פי הסכם אינו מהווה הפרה יסודית של ההסכם המזכה באפשרות לביטולו

במסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים התחייב אחד הצדדים להעביר סכום כסף אל הצד השני. סכום זה לא הועבר במסגרת הזמן שהוקצב לכך. עלתה השאלה - האם איחור בתשלום זה הינו הפרה יסודית אשר עשויה לזכות את הצד שמולה הופר ההסכם, בזכות להכריז עליו כבטל. בית המשפט קבע כי כאשר עסקינן בהפרה בדמות איחור בתשלום, הרי שהפרה כזו תיחשב, דרך כלל, כהפרה יסודית, במידה והאיחור לא נבע מנסיבות מיוחדות. ההכרעה האם מדובר בהפרה יסודית אם לאו תיעשה על יסוד מכלול השיקולים, תוך הפעלת מבחן גמיש של צדק וסבירות בנסיבותיו של כל מקרה. צדקת בטלות חוזה עקב הפרתו הפרה שאינה יסודית נבחנת בשתי קבוצות עיקריות של שיקולי צדק. האחת – שיקולים הנוגעים למאזן האשמה בין הצדדים; והשנייה – שיקולים הנוגעים למאזן האינטרסים שלהם. במסגרת מכלול השיקולים יבחן בית המשפט, בין היתר, תום ליבם של הצדדים; המניע לביטולו של ההסכם בידי הנפגע; קיומה של התרשלות של המפר ועוד. כמו כן יבחן מאזן הנוחות בין הנפגע למפר, תוך התייחסות לשלב בו מצוייה העסקה, ומידת הסתמכות הצדדים על ההסכם. כך שבאותו מקרה, אמנם הוכרז כי האיחור בהעברת התשלום הינה הפרה יסודית, אולם באותו מקרה אין מדובר בהפרה שתזכה בהכרזה על בטלות ההסכם.