חברה חפצה לרכוש חלק ממניותיה אשר בבעלות בעל השליטה בה. בהעדר רווחים ראויים לחלוקה בהיקף נדרש, פנתה החברה לבית המשפט לשם קבלת אישורו. בית המשפט קיבל את הבקשה ובתוך כך קבע, כי מבחן יכולת הפירעון הינו מבחן כלכלי רחב הכולל מבחן נזילות אשר מחייב בחינת תזרים מזומנים בכדי להסיר חשש שהחברה תהפוך חדלת פירעון. מבחן יכולת הפירעון בוחן קיומו של חשש סביר, להבדיל מוודאות מוחלטת, לאי קיום התחייבויות החברה כתוצאה מביצוע חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח הקבוע בחוק. כך, ראוי שבית המשפט יתבסס על מדדים כלכליים ועסקיים לעניין מצב החברה, תוך התחשבות באינטרסים של נושי החברה. בנסיבות מקרה זה, הוכח כי לחברה איתנות פיננסית וכי אין באישור החלוקה כדי לפגוע ביכולת החברה לפרוע ולקיים כל חובותיה והתחייבויותיה במועדם.
פורסם ב אפיק משפטי 125 01.05.2013
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות