בית הדין לעבודה דן לאחרונה בשוני שבין פיטורי צמצום לפיטורים רגילים ובתוך כך קבע כי השוני המרכזי הינו הצורך הכלכלי של מעביד. בית הדין לעבודה קבע, כי ייתכנו שני מקרים בהם בית הדין יתערב בזהות המפוטרים בפיטורי צמצום. המקרה הראשון, מפוטרים שפוטרו באופן בלתי צודק, מקפח או בלתי מקובל. המקרה השני, מפוטרים שנבחרו להיות מפוטרים בפיטורי צמצום בשל הפליה. עקרון ה"ליפו" (LIFO) לפיו נכנס אחרון - יוצא ראשון, אינו בבחינת אמת מידה בלתי ראויה, שכן הוא נועד לשמור על ביטחונם התעסוקתי של עובדים ותיקים יותר במקום העבודה. בענייננו, משלא הוצגו ראיות כי נפלו פגמים מהותיים בהליך השימוע והפיטורים ולאור העובדה כי הראיות הצביעו על כך שהעובדים אשר פוטרו הינם בעלי הוותק הנמוך ביותר, אכיפת המשך העסקת אחת העובדות אשר פוטרו, עלול לגרום למעביד הוצאות מיותרות ולפגיעה בצעדי ההתייעלות בהם הוא נוקט.
פורסם ב אפיק משפטי 125 01.05.2013
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות