בעלים של דירה רשם עליה משכון לטובת צד שלישי, כנגד הלוואה שקיבל. משלא עמד בתשלומי החזר ההלוואה שלקח, ביקש אותו צד שלישי לממש את המשכון על הדירה. עם זאת, הסתבר כי בטרם נרשם המשכון מכר בעל הדירה את זכויותיו בה לאחר. מכאן שבית המשפט צריך היה להחליט בין שתי זכויות סותרות באותו הנכס, ומי מהן תגבר: הראשונה – עסקת המכר, או השנייה – עסקת המשכון.
על פי הקבוע בחוק המקרקעין, בסיטואציה של התנגשות בין התחייבויות סותרות לעשות עסקאות באותם מקרקעין, זכותו של הראשון בזמן גוברת על זכות מאוחרת שנוצרה. עם זאת, קיימת שורה של מצבים שנסיבותיהם מצדיקות העדפת המתקשר המאוחר על פני הראשון בזמן כהתנהלות חסרת תום לב שפגעה פוטנציאלית, או בפועל, באינטרס ההסתמכות של המתקשר המאוחר, אשר כתוצאה ממנה שינה מצבו לרעה.
באותו מקרה, התנהלותו התכסיסנית של בעל הזכות הראשון בזמן הובילה לפגיעה קשה באינטרס ההסתמכות ובציפייה הלגיטימית של בעל הזכות המאוחרת עת רשם המשכון על הנכס, שמצידו התנהל בתום לב ובדרך סבירה ומקובלת.
פורסם ב אפיק משפטי 125 01.05.2013