ניתן להפעיל את מנגנון הפיצוי המוסכם הקבוע בחוזה רק כנגד צדדים לחוזה עצמו

בני זוג ביצעו עסקת רכישה של נכס מחברת ניהול. לצורך ביצוע העסקה מונה עורך דין מטעם הצדדים לשמש כנאמן על הכספים שנתקבלו מאת הרוכשים, עד לביצוע הרישום בפועל. משלא בוצע הרישום משך זמן של למעלה משנה, הגישו הרוכשים תביעה לבית המשפט על מנת שיורה על העברת הרישום, וכן שיפסוק פיצוי על פי סעיף הפיצוי המוסכם, כפי שהופיע בהסכם הרכישה שנחתם בין הצדדים. בין היתר טענו הרוכשים כי בפעולותיו הפר הנאמן בעסקה את חובת הנאמנות וחובת הזהירות שהיה חב כלפיהם. בין השאר נטען כלפיו כי הפקיד את כספי יתרת התמורה בחשבון על שם חברת הניהול, ולא חשבון נאמנות, כפי שציפו שיפתח עבור כספים אלו.
בית המשפט קבע כי עורכי הדין בהסכמי רכישה אינם צד לחוזה. כל הפרה של סעיף בהסכם היא הפרה של הצדדים להסכם, ולא של צד שלישי. על כן, עורך הדין בהסכם אשר לא היה צד לו, לא יכול להיחשב כמי שמפר אותו. לעורך הדין חובת אמון כלפי בעלי הנכס, אולם הפרה של אמון שכזו אינה מקנה הזכאות לקבלת הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם.