להוכחת קיפוח המיעוט אין צורך בעושק מכוון או כוונת זדון סובייקטיבית

בעלי מניות מיעוט בחברה פרטית פנו לבית המשפט בטענה שהחברה מנוהלת באופן המקפח את זכויותיהם בחברה, תוך הברחת כספים מהחברה וגזל הזדמנויות עסקיות מהחברה. בית המשפט דחה את התביעה תוך שקבע שאף הוכח כי ניהול החברה על ידי הרוב אף שיפר את מצבה משמעותית.
בית המשפט קבע כי מנגנוני ההגנה למיעוט קיימים מכיוון שבעל השליטה מכוון את פעולות החברה ושולט במנגנוני קבלת ההחלטות בה, קיימת סכנה כי יפעל לטובתו האישית ויפיק רווחים באופן לא שוויוני. המבחנים לקיפוח הורחבו והם כיום גמישים יותר באופן שלא נדרש המיעוט להוכיח פעולה העולה לכדי עושק מכוון, או כוונת זדון סובייקטיבית ודי אם מבחינה אובייקטיבית מוכח, כי הפעולה שמבצעים הרוב או בעלי השליטה, פוגעת באופן בלתי סביר באינטרסים וציפיות לגיטימיות של המיעוט, קרי: הרוב או בעל השליטה מנצלים את כוחם באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובת האמון שלהם כלפי בעלי המניות שבמיעוט.