אפיק משפטי 126 15.05.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

25 מאי 2013

להוכחת קיפוח המיעוט אין צורך בעושק מכוון או כוונת זדון סובייקטיבית

בעלי מניות מיעוט בחברה פרטית פנו לבית המשפט בטענה שהחברה מנוהלת באופן המקפח את זכויותיהם בחברה, תוך הברחת כספים מהחברה וגזל הזדמנויות עסקיות מהחברה. בית המשפט דחה את התביעה תוך שקבע שאף הוכח כי ניהול החברה על ידי הרוב אף שיפר את מצבה משמעותית. בית המשפט קבע כי מנגנוני ההגנה למיעוט קיימים מכיוון שבעל השליטה מכוון את פעולות החברה ושולט במנגנוני קבלת ההחלטות בה, קיימת סכנה כי יפעל לטובתו האישית ויפיק רווחים באופן לא שוויוני. המבחנים לקיפוח הורחבו והם כיום גמישים יותר באופן שלא נדרש המיעוט להוכיח פעולה העולה לכדי עושק מכוון, או כוונת זדון סובייקטיבית ודי אם מבחינה אובייקטיבית מוכח, כי הפעולה שמבצעים הרוב או בעלי השליטה, פוגעת באופן בלתי סביר באינטרסים וציפיות לגיטימיות של המיעוט, קרי: הרוב או בעל השליטה מנצלים את כוחם באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובת האמון שלהם כלפי בעלי המניות שבמיעוט.

25 אפריל 2013

במקרים מסוימים בעל מניות ייחשב שמי שויתר על מניותיו בחברה

שני בעלי מניות בחברה (בחלקים שווים) שימשו גם כדירקטורים בה. בעקבות שריפה, בה נפצע אחד הצדדים, המשיך הצד השני לנהל לבדו את העסק במשך שבע שנים, כאשר הצד הראשון סירב גם להשקיע את הכספים שנדרשו לשם שיקום העסק. בית המשפט קבע, כי משבחר בעל המניות להשאיר את החברה ועסקיה לצד השני ועל סיכונו, והתנהגותו לא עלתה בקנה אחד של מי שיש לו מניות בחברה פעילה, גם אם לא נחתמו מסמכים סדורים בדבר ויתור על הזכויות בחברה, ניתן ללמוד את הדבר מההתנהגות. בית המשפט ביסס זאת על כך שלמרות הקשיים שהיה להתמודד איתם, בחר אותו צד לא להיות מעורב בחברה, לא ליטול סיכונים, לא לבצע השקעות וכל זאת כאשר לא היתה כל מניעה לבצע זאת. בית המשפט קבע עוד, כי גם אם בתקנון החברה נקבע מנגנון להעברת בעלות במניות (במקרה זה, דרישה לקיום שטר העברת מניות ואישור הדירקטוריון), לא נדרש המנגנון כאשר קיים ויתור על מניות, אין כל בעיה, בהסכמת צדדים לעסקה ובהעדר התנגדות החברה לוותר על הדרישה, ובכל מקרה, בית המשפט רשאי להורות על שינוי שמות בעלי מניות בחברה, גם אם לא קוימו הוראות התקנון בהקשר זה.

29 אפריל 2013

עירוב נכסים והתחייבויות הינו תנאי להרמת מסך בקונצרן

בית המשפט דן בשאלה האם יש להרים את מסך ההתאגדות בין חברה אשר נמצאת בהליכי כינוס נכסים ולא יכולה לפרוע חובותיה לבין חברות אחרות בקונצרן. בית המשפט קבע, כי במקרה דנן אין לחייב חברה אחות בחובות החברה מכיוון שלא הונחה כל תשתית ראייתית כי החברה האחות שימשה צינור לפעולות החברה. לכל חברה הייתה פעילות שונה ודווקא קיומן של החלטות בדבר מתן הלוואות וערבויות לחברה האחות מעידות על ההפרדה בין החברות ועל הצורך בקבלת החלטות. נקבע עוד, כי לא הוכח כי ההחלטות אשר התקבלו בחברת האחות התקבלו בניגוד לטובת החברה וכן, לא הוכח שההחלטות חרגו מהחלטות ניהוליות סבירות. בנסיבות אלה, בית המשפט קבע כי אין להרים את מסך ההתאגדות.

06 מאי 2013

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תיקון מס' 75 והוראת שעה, התשע"ג- 2013

ב6 מאי, 2013, פורסם תיקון לחוק מיסוי מקרקעין אשר האריך את תקופת המס המוגדל על רכישת דירה, שאינה דירה יחידה, עד סוף שנת 2014 (המס המוגדל נע בין 5% ל7%, בהתאם לסכום הרכישה) ותיקן את מדרגות מס הרכישה לדירה יחידה, כך שהפטור ממס הוגדל ויחול על כל חלק השווי שהינו עד 1,470,560 ש"ח (במקום 1,241,110 ש"ח) שמשמעו עשויה להיות הפחתת מס ברכישת דירה של כ,8,030 ש"ח. תשומת הלב שהתיקון מגדיר שווי של דירה במקרה של קבוצת רכישה כשווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה המיועדת למגורים.

29 אפריל 2013

הסכם פשרה אשר ביסודו עומדת טעות שלא הייתה ידועה לאחד הצדדים, תקנה עילה לבטלותו

סכסוך שנתגלע בין שני צדדים הסתיים בפשרה, אשר הובאה לאישור בית המשפט שנתן לה תוקף של פסק דין. מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם, ולאחר שנתגלו לאחד הצדדים פרטים חדשים, הוגשה תביעה לביטול ההסכם ולביטול פסק הדין שאישר אותו מחמת הטעייה, כפיה ותרמית. בית המשפט קבע כי כדי לבטל חוזה, לרבות פשרה, נדרש קיום טעות יסודית, ידיעה על הטעות על ידי הצד השני וכי לולא הטעות, הצד שמבקש את הביטול לא היה מתקשר בהסכם. לעניין הסכם פשרה, מכיוון שהוא נועד לסיים סכסוך, לא יטה בית המשפט לקבל טענות של טעות. ככל שמדובר רק בטעות בהערכת הסיכונים, ובהבנה של אחד הצדדים כי הפשרה עליה חתם אינה מוצלחת מבחינתו, הרי שמדובר בטעות שאינה מקימה עילה לביטולו. עם זאת, כאשר צד להסכם מוכיח כי ביסודו של ההסכם עומדת טעות יסודית בנקודה שלא הייתה שנויה במחלוקת ואשר לגביה לא התפשרו הצדדים, ניתן ההסכם לביטול ככל הסכם אחר.

21 אפריל 2013

העדר חותמת בנק על גבי הערבות מהווה פגם מהותי המצדיק פסילת הצעה במכרז

משתתפת במכרז עתרה לבית המשפט כדי להורות על פסילת הצעות במכרז של חברות שדורגו ראשונה ושנייה בשל פגמים מצטברים שנפלו בהצעות ולהכריז עליה כזוכה. בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה וקבע, כי לאור הכלל לפיו יש ליתן פרשנות מרחיבה לתנאי סף במכרז באופן שמקיים את ההצעה יש לראות בחברה הזוכה כמי שעומדת בדרישות הסף הקיימות. גם כאשר נתגלה פגם כלשהו, אין הכרח לפסול את ההצעה וניתן לנקוט בדרך מתונה ומדודה שאינה מצריכה ויתור על מומחיותה ונסיונה של החברה הזוכה. עם זאת, בית המשפט החליט לקבל את הטענות ביחס לפגם אשר נפל בערבות ההצעה של החברה אשר דורגה במקום השני. נקבע כי העדר חותמת של הבנק על כתב הערבות, בניגוד לנוסח שצורף למכרז הדורש חותמת וחתימה, מהווה פגם מהותי ולא פגם טכני כפי שנטען. בנוסף, נקבע כי אי צירוף חותמת הבנק בנסיבות הללו לא עולות בגדר "חריג שבחריגים", מאחר ולא ניתן לקבוע כי מדובר בהשמטה מקרית וכי הטעות נעשתה בהיסח הדעת, שכן במועד פתיחת תיבת המכרזים לא ניתן היה לעמוד על כוונתו המדויקת של הבנק הערב או המציעה באמצעות ראיות אובייקטיביות מובהקות.