סכסוך שנתגלע בין שני צדדים הסתיים בפשרה, אשר הובאה לאישור בית המשפט שנתן לה תוקף של פסק דין. מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם, ולאחר שנתגלו לאחד הצדדים פרטים חדשים, הוגשה תביעה לביטול ההסכם ולביטול פסק הדין שאישר אותו מחמת הטעייה, כפיה ותרמית.
בית המשפט קבע כי כדי לבטל חוזה, לרבות פשרה, נדרש קיום טעות יסודית, ידיעה על הטעות על ידי הצד השני וכי לולא הטעות, הצד שמבקש את הביטול לא היה מתקשר בהסכם. לעניין הסכם פשרה, מכיוון שהוא נועד לסיים סכסוך, לא יטה בית המשפט לקבל טענות של טעות. ככל שמדובר רק בטעות בהערכת הסיכונים, ובהבנה של אחד הצדדים כי הפשרה עליה חתם אינה מוצלחת מבחינתו, הרי שמדובר בטעות שאינה מקימה עילה לביטולו. עם זאת, כאשר צד להסכם מוכיח כי ביסודו של ההסכם עומדת טעות יסודית בנקודה שלא הייתה שנויה במחלוקת ואשר לגביה לא התפשרו הצדדים, ניתן ההסכם לביטול ככל הסכם אחר.
פורסם ב אפיק משפטי 126 15.05.2013